לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תהיות של תא בודד

אני כותב קודם כל בשבילי. סוג של פורקן שנכון לאותה נקודת זמן שבה הדברים נכתבים. מתישהו בעתיד אני אסתכל על זה שוב ואנסה לחבר את מה שכתבתי למה שאני אזכור ואנסה לחבר את זה למי שהייתי באותו זמן (כנראה שלא הכל - חלק מהדברים שכתבתי מזמן מתחברים לי וחלקם לא).

אם למישהו/י יש תובנות/הארות (בניגוד להערות) אני אשמח לקבל אותן.
לפני שלושה חודשים. יום שישי, 13 בפברואר 2026 בשעה 16:10

תא בודד עומד בפני החלטה גורלית. 

 

האפשרות הראשונה והקורצת היא ללכת לישון. המשמעות היא התעוררות מתישהו בשעות (שהוא מכחיש)  שקיימות על השעון ומאותה נקודת זמן (כנראה) להתהפך מצד לצד. לעיתים במקרים כאלה מחשבותיו נודדות אל מחוזות הפנטזיה ומשם אל סדרה בלתי מוסברת של נדידת המחשבות שמובילות אותו למחזור שינה ממנו הוא מתעורר באמצע חלום הזוי כזה או אחר. לעיתים המחזורים האלה יכולים להמשך ולעיתים הם נפסקים ואין דרך לדעת אחרי כמה מחזורים כאלה זה יסתיים ואם הם יהיו בכלל. ברוב המקרים זה מסתיים באכזבה. תא בודד לא רוצה למצוא את עצמו שותה את הקפה של הבוקר בשעה מוקדמת מידי !!

 

האפשרות השניה היא למשוך ... להעביר עוד זמן ולדחות את השינה. הסבירות לתרחיש של האפשרות הראשונה קצת יורד אבל מנסיון, לא באופן משמעותי. הסיכוי הנמוך עדיין נותן תקווה ובמיוחד כשמחר שבת ולא צריך לקום, גם אם הוא נמוך הוא עדיין מפתה ובנוסף, הניסיון מלמד שככל שההתחלה מאוחרת יותר, סבבי הערות/שינה נמשכים עד שעה מאוחרת יותר (במיוחד כשלא צריך לקום ואין שעון מעורר). 

 

תא בודד - מתלבט

 

 

לפני שלושה חודשים. יום שישי, 13 בפברואר 2026 בשעה 14:37

רוב הזמן טוב לתא בודד עם הלבד. אין לו כח לאנשים בכללי ובטח לא להתחלות חדשות (אילו אפשר היה לדלג על ההתחלה אולי זה היה מקל אבל איך אפשר להמשיך בלי להתחיל ? ... עוד משהו שהוא מנסה לפתור ללא הצלחה ומצד שני, זה כבר קרה בעבר !! או שלפחות ההתחלה הייתה קצרה מאד. כנראה שאלו היו זמנים אחרים). מצד שני, ברגעים של חולשה (או פכחון/התבהרות או כל דבר אחר שאפשר לקרוא לזה), קיימת ריקנות שהוא לא מסוגל להסביר, גם לא לעצמו. ברגעים האלה הכמיהה למשהו אחר מתפרצת כמו הר געש או הגאות במפרץ פאנדי שבו ההפרש במפלס המים בין גאות לשפל יכול להגיע ל 16 מטר. באותן נקודות זמן, המעבר הזה מרגיש לתא בודד כמו רכבת הרים, רגע אחד הוא נושם אוויר צלול ורווי בחמצן של גובה פני הים ורגע לאחר מכן הוא נחנק מתחת למים או נשרף בשטפון של הלבה או הזרם הפירוקלסטי ותוהה אם הוא יסיים כמו תושבי פומפי או הרקולניה שנקברו תחתיו. 

 

לאחרונה, הרגעים של החולשה/פכחון/התבהרות הופכים ליותר תכופים ונמשכים יותר זמן. עם ההבנה הזאת באה החרדה ואיתה גם סוג של השלמה ורגיעה. הדיסוננס אינו בלתי מוכר לתא בודד, את רוב החייו הוא בילה בניסיון לפתור את הקונפליקטים בינו לבין עצמו, בינו לבין .... כל העולם (ואחותו כמובן) וברוב הפעמים ללא הצלחה (כנראה) והשאלה הגדולה כנראה היא ......אם ומה יהיה שונה הפעם ? 

 

תא בודד - מנסה להבין