"בתור תא בודד אתה חושב הרבה" היה המסר ואחר כך גם הבהרה שזו יותר הערה מאשר הארה (כן, תא בודד הבהיר שהוא מבקש את השניה ופחות את הראשונה אבל מקבל ומעריך גם הראשונה).
לאונרד כהן ושר על חוסר היכולת שלו להרגיש והנסיון (ומסתבר שבגרסה שהוא שר למטה הוא למד) לגעת. תא בודד יודע שבעברו, הוא ידע (לגעת, בספק לגבי להרגיש) ומצד שני, חייב להודות שמזה זמן רב אין לו במי (במובן הפיזי) והרצון (במובן העמוק יותר).
וכך, בלי להרגיש (רגשות חיוביים לפחות) ובלי לגעת, כל שנותר הוא לחשוב. לחשוב על למה ואיך, לחשוב על האם ובאיזה דרך, לחשוב האם כדאי והאם המאמץ שווה את ההשקעה ולא במובן הרגעי, כן, תא בודד יודע את זה מנסיון שדברים שנראו טובים בעבר נראים אחרת בהמשך.
תא בודד בטוח שאיפשהו קיים מתג כיבוי, משהו שפשוט מאפשר להוריד את ה"שאלטר" ולכבות את הכל. בעיקר את המח (גם אם קטן ומורכב מתא בודד אחד). אילו תא בודד היה טורח לשפשף מנורות ולמצוא את הג'יני, הוא לא היה זקוק לשלוש משאלות, רק אחת, מתג כיבוי שייתן לו רק את השקט שהוא רוצה, השקט שיש לו זיכרון עמום שקיים אבל לא זוכר איך זה מרגיש. בלי סערת הברקים שמתחוללת בתוך התא השחור בראשו, זה שבולע כל חלקה טובה (כנראה שגם רעה) ועדיין נשאר רעב לעוד ומותיר רק הרגשה של ריקנות.
תא בודד - רוצה לכבות