תָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אֱלֹהִים
רַק בָּרוּחַ
עַנֵּה אוֹתִי כְּכֹל שֶׁתּוּכַל
הֱיֵה לֹא מֻשָּׂג לְעוֹלָם
הַנַּח לִי בְּסִבְלִי
אֶהְיֶה בְּמַיִם עֲמֻקִּים
לְעוֹלָם לֹא אַגִּיעַ לַחוֹף.
גַּם לֹא בְּמַבָּט
לֹא בְּהַרְגָּשָׁה
אוֹ בְּמַבּוּל
מַיִם לְמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה
לְעוֹלָם לֹא שָׁמַיִם אֲוִיר פָּתוּחַ
הַמָּקוֹם הַפָּתוּחַ הֲכִי סָגוּר בָּעוֹלָם
מָקוֹם פָּתוּחַ
תָּמִיד מָקוֹם סָגוּר פָּתוּחַ
לֹא פָּתוּחַ וְלֹא סָגוּר
כְּלוֹמַר סָגוּר פָּתוּחַ
כְּלוֹמַר לֹא סָגוּר וְלֹא פָּתוּחַ
לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֲדַמֶּה
לִרְאוֹת מִלְּמַעְלָה אֶת הַכֹּל
לִרְאוֹת מִלְּמַעְלָה אֶת הַנּוֹף
הֱיֵה רַק רוּחָנִי
כְּאֵב נָקִי וּמְבֻדָּד כִּצְלִיל כְּאֵב
לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע
לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֵדַע
לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אַרְגִּישׁ מַמָּשׁ
אַף פַּעַם לֹא מַמָּשׁ
כְּמוֹ כֹּל הָאֵלֶּה שֶׁלְּךָ
תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ.
יונה וולך