לפני 15 שנים. יום שני, 7 ביוני 2010 בשעה 19:07
עכשיו שקט. כי נגמר היין. כל כך שקט, שניתן אפילו למשש את החרדה השקופה.
אפשר להביט בטינופת הדבוקה לדפנות הבועה האוטיסטית, זו שלא ניתן להסיר אבל לפעמים ניתן להסתיר.
עכשיו שקט, כי נגמרו פיסות האנשים. כל כך שקט, שניתן סוף סוף להרגיש בחסרונם של מי שלעולם אינם שם.
אפשר להריח את הפחד הניגר מדפנות הבועה האוטיסטית, זו שלא ניתן לעקוף, אבל לפעמים ניתן לסדוק.
עכשיו שקט, וזה רועש מדי באזניים.