לפני 14 שנים. 29 ביוני 2010 בשעה 17:16
הדרך לגן עדן, עוברת, מסתבר, דרך שבעה מדורי גיהנום. לא שזה צריך להפחיד אותי, אני שצלחתי את ה"ויי ווש" לא מזמן, למרות, התחת האימתני. אבל בכל זאת, הלוגיסטיקה, היא זו שמטרידה:
למשל,
כמה ימים של תפקוד לקוי עלי לחשב?
כמה זה יוצא נטו מבחינת אבדן הכנסה?
כמה חברים יעשו איתי השבוע ברוגז?
כמה חברים זה אובדן שהוא רווח נקי?
כמה דקות טיול פחות ליום יקבל הכלב?
כמה יותר מכות הוא יחטוף?
כמה רגעים של טינה אקדיש כלפי חברים שהכל מצליח להם, שיזדיינו (לא אתה!)?
כמה זה בפחות דקות של ריצה, דהיינו בגרמים עודפים?
כמה אלכוהול במיליגרמים צריך לאגור עד ליום ש'?
כמה סבלנות צריך לאסוף, כדי לא להתכרע על חפים בגי בן הנום ?
כמה בולשיט צריך לספק, למי ששואל מה נשמע?
וכמה,
כמה עוד לילות חסרי שינה.
הטרק לגן עדן הוא עסק מורכב. באמשלי.
איפה שוכרים חמורים?
