תחושת האלימות המופלאה הפותחת לי את התחת התחילה בשומדבר מיוחד.
עוד יום שאני מצ'וטט לי בכלוב, קצת קורא וקצת מגיב,
מתחיל ובעיקר מסיים.
האישה שאיתי כבר מזמן לא איתי כי האישה שאיתי תמיד איתי-
אני חולה על ניוש.
אז הכרנו פה, קצת פרפרים לקראת הפגישה ובעיקר מוכנות למשהו לא מוצלח, בדיוק כמו לפני כל דייט רגיל.
פתאום הפציעה לה אישה יפה --וגם עם נוכחות וחיוניות. אישה נדירה.
בכלל אני חושב שלא כל אחת עם מנוש בין הרגליים ראויה להקרא אישה. כמו שלא כל אמא ראויה להקרא אם.
או שלהיפך?
לא משנה. בכל מקרה, היא היתה אישה יפייפיה, מודעת לעצמה ויודעת מה היא עושה.
על אחת כמוה אוננתי כל לילה כשייחלתי שהבדידות תעלם, קצת אחרי שסיימתי לבכות לתור הכר.
הזונה הזאת פשוט כבלה אותי לאזיק מחובר לשלשלת לא קצרה מדי- אני יכול לעמוד או לשבת או לשכב, הכל כאוות נפשי וכראות עיני. אני בחדר קטן, האוכל טעים, האוויר נעים, לידית אני כבר לא מגיע.
אבל אין לי אותה.
אני סתם שם לבד קשור ביד אחת ואני שונא אותה ואני רוצה גם להגיד לה את זה. היה לי נדמה שהיא ביקרה כשישנתי.
בלי חלון בחדר אין סיבה לדלת להיטרק, נכון? כי אני כבר לא יודע.
אבל לא עמד בחדר הריח שלה וגם שערה ערמונית לא הותירה מאחוריה כמנחה.
היא נכנסה בגלביה כמעט שקופה, ונראתה לי יותר ערומה משהיתה יכולה להיות בלעדיה.
אני כבר משוגע, מסריח מזיעה, מודיע לה שהיא זונה, חצופה ושתשחרר אותי מיד.
הנימפה הקטנה סטרה לי על הפה וביחד עם החיוך הקלוש שהסתמן בפרצוף האלוהי שלה, הרחתי שהיא רטובה.
נרגעתי קצת.
היא נתנה לי לשתות תה מתוק והתיישבה לי על הפנים. הגלביה כסתה לי את הראש והיה לי קשה לנשום.
מדי פעם היא התכופפה למצוץ ולנשוך לי. אני חושב שהזיפים שלי עשו לה טוב.
הרגשתי לא נשי.
אחרי שהיא גמרה לנמנם לצידי שעונה על חזי, וזה אחרי שהיא גמרה לי על הפרצוף בפראות חייתית,
ואני שונא את עצמי שונא את עצמי שונאת את עצמי
היא פתחה עלי עיניים של חיית טרף אמיתית, ובעוד הכלבה הזאת מכורבלת בחיקי,
היא פותחת עלי פה ג'ורה,
שאני זונה מלוכלכת וכלבה מיוחמת, שרמוטה כמוני היא לא ראתה הרבה זמן ושרלילה כמוני בטח שלא תהיה אצלה. אני מופקרת, אני כלבונת, אני זנזונת, צריך לטחון לי את הכוס הנימפומני שלי ולירוק עלי תוך כדי.
היא מתרוממת מעלי ועומד לי הזין בטירוף. אני אישה.
אני שוכב שם אצלה על ענן. אני קל מנוצה. אני קשור ביד אחת לשלשלת ארוכה אבל מרגיש אזוק לציוויים שלה.
כבר כמה זמן עבר מאז שהיא הלבישה אותי בגלביה שלה אני לא יודע.
אני מריח כמו המלכה הטובה שלי. אני הזונה היפה שלה.
יש לה זין ענק ואני מכיל אותה, ואת הצלפות השוט שניחתות עלי, היא יורקת עלי ומחייכת עם נצנוץ כזה בעיניים..
אם הייתי יכול הייתי בוכה.
היא מפמפמת בטירוף, איך שהיא זזה.. ויש לה כאפות מתלבשות, היא יורקת כמו ערס- ואני תותה מבסוטה.
אני מתה על זה כשהשיער שלה כזה פרוע נופל ומתנפנף לפי קצב הזיון שלה, הציצים שלה קופצים, ואני על הגב מקופלת עם הרגליים למעלה בשמלה שעולה ממנה ריח כוס.
אני מתחצפת כי אני שפחה חצופה ומושכת לה בשיער. היא פוצצה אותי בסטירה. היא אדומה ומתנשפת,
מכה אותי ורושפת.סטירה עם כף היד סטירה עם גב היד. אני יודעת, שבקצה הזין שלה, יש עוד זין, שמזיין אותה.
היא גומרת ואני מלקקת לה את הפטמות ונושכת. אני אישה טובה שיודעת מה האישה שלה אוהבת.
אני על ענן, אני קלה, אני גומרת
הטעם של הסגריה שהיא כיבתה לי על הלשון לא עובר .
היא דופקת אותי מאחורה הזונה, ולפעמים מעסה לי את הכוס השעיר שלי.
היא מרביצה לי ואני גומרת קצת אחרי שהיא קורעת ממני את השמלה שלה.
אני גבר נעול בשלשלת לא קצרה בתוך חדר בלי חלון. מסריח מזיעה ומזרע. כבר מזמן הפסקתי לנחש כמה זמן חלף מאז שנעלו אותי פה.
אני רוצה ללכת מפה, אבל לא רוצה להשתחרר.
לפני 14 שנים. 24 במרץ 2010 בשעה 23:24