השילוש המושלם

"זה הרי כבר לא תלוי בך", היא סיננה בנונשלנטיות.
"אתה רק צריך למלא הוראות. השאר יבוא לבד. תשתה. אני יודעת שאתה רוצה."
היא הצביעה בעיניה כלפי מטה לזיקפה שביצבצה.

לגמתי בהיסוס.

"את הכל. או שאתה יכול ללכת עכשיו."

רוקנתי את הכוס לתוך פי.

"יפה". היא הושיטה את ידה אליי. קמתי בקושי. המסדרון היה חשוך ומטושטש. ואז עלטה.

"תתעורר. שעתך הגיעה"

תיקתוק העקבים שלה נשמע מסביבי. עיניי קשורות. קריר. הפטמות טיפה צורבות ממגע מתכתי מכביד.

"לא ככה ציפיתי שתגיב."

משהו נמתח סביב הזין. ואז משתחררת בבת אחת רצועת גומי ומתלפפת סביב הזין שלי. הצלפה אינטימית. בוערת.

ואז אני מרגיש אותו נמתח מהתרגשות. עומד דום.

"כך יותר טוב. לא מסכים?"

"כן... תודה לך."

"על מה?"

"על התחושות שרק את מסוגלת להעניק לי"

"איזה תחושות? כאלה?"

משיכה חזקה בסיכה שחיברה לפיטמה שלי. אני שומע יבבה חנוקה משתחררת מגרוני.

"גגםם..." עונה בקושי.

"ומה עוד? בשביל מה אתה כאן באמת?"

"כדי לגמור כמו נקבה"

"ואתה יכול להיות נקבה?"

"כן, בבקשה".

"נראה אותך. אם לא אהיה מרוצה פשוט אפסיק".

אצבעות חלקות נדחפות לתוכי, מכינות אותי. ואז הצעצוע שלה מעסה אותי. אני מרגיש כל חדירה מעבירה בי זרמים שמגיעים עד לקצה הזין. הוא רוצה להתפוצץ.

והיא מתחילה במכות חזקות, יוצאת לגמרי, חודרת, ונצמדת. אני נושף בכבדות.

"תפתח את הפה"

בחוסר רצון פי נפתח, ואני שומע את הגניחות שלי ממלאות את החדר.

"כן, ככה אני אוהבת. אבל אתה עדיין לא נקבה."

היא מזיינת חזק, הקול שלי נסדק.

"יותר טוב, אבל זה לא מה שאני מחפשת".

שוב היא מושכת בסיכות על הפטמה. כולי נרעד.

"עכשיו תבכה"

חוזרת לזיין. אני מרגיש את הגוף מאבד שליטה. עוד רגע אגמור.

היא מפסיקה.

"לא... בבקשה, תמשיכי..."

"אה, פתאום אתה יכול לדבר?"

היא משאירה את הצעצוע בפנים, מנתקת עצמה מהרצועה, ומצמידה את פי לכוס שלה.

"כן, בדיוק ככה"

היא נמתחת מעליי ומנחיתה סטירה חזקה על הצעצוע שעדיין בתוכי. שוב אני נרעד, בקושי משתלט על עצמי.

"לא להפסיק. תמשיך ללקק"

נותן ללשון שלי ללקק ברעבתנות.

עוד סטירה. שוב רעד עולה בי.

"יפה, ככה מלקקים כלב".

והיא מוציאה ומכניסה את הצעצוע מעליי, מצמידה את הכוס שלה לפניי.

"אבל לא לגמור לפניי!"

מעבירה אצבעות על הזין שלי בעדינות.

"אוהה, איזו כלבה רטובה. נשמע אותך גומרת"

והיא מזיינת אותי עם הצעצוע דוחפה ומושכת. והגלים מכים בי ללא שליטה, כבר לא מכיר את קולי, רק מרגיש את הרטיבות מתפוצצת החוצה כמו חלום רטוב והזוי שלא רוצים להתעורר ממנו.