תמיד אופטימית

טוב לי להיות נשלטת/סאבית/שפחה (לא באמת אכפת לי איך קוראים לזה כרגע).
אני אוהבת את המקום הזה שבו אני מוסרת שליטה למאסטר שלי.
מבחינתי, זה מקום מלא עוצמה, ושלווה, ואמת. מקום נקי לגמרי ממשחקי אגו, תדמית,
או כל פילטר אחר שיכול לשנות או להקהות את החוויה ואת החושים.
אני יכולה למסור שליטה רק כשאני מרגישה חזקה, הכי חזקה שאני יכולה, ואז אני מרגישה שאני
מעבירה חלק מהעוצמה הזאת והחוזק גם אליו. אנחנו חולקים בעוצמה של שנינו, וזה לוקח למקומות
מאוד עמוקים ואני אוהבת את ההרגשה הזאת כשאני שם.

זה לא חייב להיות דווקא בסשן סוער, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בדברים הקטנים, הלכאורה יום יומיים,
של מחווה מסויימת שלי כלפיו או להפך, של מבט, של טון דיבור שמזכיר מי כאן השולט.
לפעמים דווקא הדברים הקטנים האלה הכי מרטיטים לי את הלב...

:)