לפני 12 שנים. 30 במאי 2012 בשעה 20:20
את הסימנים שאתה משאיר עלי אי אפשר לראות בעין בלתי מזוינת.
הרי לא משנה כמה תצליף, או כמה ספנקים אקבל, אחרי כמה שעות אפילו
שטפי הדם נעלמים.
הסימנים שאתה משאיר עלי, נמצאים עמוק יותר, במקומות שבדרך כלל אף אחד לא יכול לראות.
אבל אני רואה, מרגישה, יודעת שהם שם.
את הדברים שאתה מלמד אותי אף אחד לא לימד אותי אף פעם קודם לכן.
אני מנסה להיות תלמידה טובה, אבל לפעמים אני חושבת שלא חשוב הציון, חשוב מה לומדים ואיך.
הרבה שמים שירים בבלוג. לי בא לשים כאן פרסומת. מחווה למאסטר שלי. אם תשמעו אותי צועקת 'דקן דקן מיט טעמן' לפחות שתדעו למה 😄
