|
|
|
השמים הפכו לבן ורוח קלה אותי מלטפת
מוזיקה ברקע מעבירה בי צמרמורת
ענני גשם אמרו בחדשות
ואינם באים
הנני כאן
והם לא כאן
השמים הכחולים אותי מנחמים
עוד קרן שמש אותי לוקחת
למקום בארץ נשכחת
החיים הטובים על פסגת הר "ללא פחדים"
המעבר היה מהיר
ומטר את פני הרטיב
הנני שמח מהגשם שבא
ואת איתי נכנסת לבקטה
אח יין וגם נשנושים
ושוב התפזרו העננים
יום יפה שוב בחוץ
ואת איתי יוצאת לרוץ
כלבה טובה אומר אני לך
וכך עבר עוד שבוע בכפר
בחיים כמו ציפור אני עפים ועוד נחזור
כשכולם מסתכלים עוד סיבוב שוב עושים
מתיישבים על ענף ופורשים שוב כנף
דואים על אוייר אל מקום לא נודע
אך תמיד ממשיכים בצורת להקה
יש מוביל ומאסף ואני שוב לבד
לא לכאן לא לשם עם כולם במרכז
מביט מסביב ומבחין בסכנה
מנסה למנוע את התאונה
אין מקשיבים כולם חולמים
ואני היחיד שמשנה אנשים
נשארנו קבוצה המוביל זה אני
ויש מאסף וגם תלמידים
עפים אנו לנו אל מקום לא נודע
מי יודע אולי ננחת בקנדה.
אחרי 45 ימים אני מרגיש מוטש מבוזבז כאילו סחטו אותי הוציאו ממני את המיץ
במהלך התקופה הייתי כל כך קרוב לשבירה אך לא ויתרתי
אני עדיין בספק לגבי מעשי האם הם נכונים, ומדוע בחרתי דווקא בזה,
עובר לי המון בראש ואינני יודע מה להחליט, אם אני אלך עם הגוף שלי או שאני אלך עם הרגש שלי
נראה לי שאני אלך עם הראש שלי וזהוא, הוא אומר לא לוותר אבל כן להוריד הילוך
לנסות עוד אבל לא לכבול את עצמי לזה יותר מידי אחרת אני אתמוטט
אני מכיר את עצמי הייטב, נכון שלהתפרק זה טוב אבל הדרך שלי היא לא בריאה
אפלו שאני חייב זאת, אני חייב לשחרר לחץ בעזרת אדם חיצוני, ואני לפעמים כל כך בודד פה
שאני מכניס את עצמי למקומות שרק יצאתי מהם ולכן אני מבולבל
אך עדיין יש בי מטרה אני ממשיך בלי לוותר למרות שאני שוב כאילו "בורח" אני פשוט עובר
למקום יותר טוב, מקום שאני ארגיש בו אחרת, לא עצוב, ולא תלוי באחרים ה"כאילו" מורה שהציעו לי
היה נסיון להכשיל אותי, למזלי עצרתי זאת מספיק בזמן, אני אמצא מקום אחר להשקיע בו את המרץ ואת
הדברים שטובים שבי.
שורף, רעש ושוב שורף, המכה נחתה, השוט סוף סוף הכה, ידיים קשורות ופה חסום, חסר אונים אל מול הכאב, עוד מכה, אני מרגיש אותה, אך הפעם היא כבר לא כאבה, היא מושכת עושה לי טוב,מרגיעה זורמת
הזם החם זורם בי, ושוב מכה, הכאב, הפעם זה שונה, מתכת קרה נוגעת בי, זה שונה, ומגרה, עכשיו שקט
צליל השרשראות מרשרש ברקע אינני יודע אם זה אני או שזה דמיון, אך אני נמשך לתוך מן איזה חלון,
ברכיים כופפו, וידיי מאחור, קולר עולה לצווארי וטבעות מתחברות, נכנסתי לחלון ויצאתי כלבון,
נרגע ואוהב את ההרגשה, כאב חד מוציא אותי מחלום, שוב שוט ועוד מכה ועכשיו דבר חדש נכנס ויצא
שורך כואב ומרגיש מוזר, הכאב מאחור עם עצם זר, אינני יודע איך לקבל, אך אין צורך לדעת יש רצון לתת
לקבל זו מתנה, אך לתת זו הנאה זו הכוונה, יש צ'ופר ויש ממתקים במיוחד שאותה מרצים.
[b]
חושך, אני על 4, ומגפיה של גבירתי נוצצים מולי, סיגריה נדלקה ועשן חונק אותי, בעיטה לפנים גורמת לי לשכב ואזיקים ליידי מאחורי הגב, חום השעווה מתחיל בגב שורף וכואב מתהפך על הצד, רגלי נקשרות פתוחות לצדדים, וקרח קפוא נוגע בביצים, סיגריה כובתה והגיע השוט מצליך ללא הרף ואלף תודות,
על כל מכה אני מודה לך גבירתי הנאה, והנה באה עוד בעיטה, הפעם לאיזור קצת רגיש קצת חשוף
ולי נשאר לשחרר את ה"אוךךךךך" הגאג שממנו אני כל כך נרתע, אל פי נכנס עם איזה קללה
"זונה מזדיינת עכשיו תשלמי" הופ חיש שתיים והגאג בין השפתיים, גבירתי עכשיו נחה והזונה מסכנה
אך הטוב שבגבירתי עוד לא יצא, המון מתנות יבואו עם הזמן, אך עכשיו תורו של הפלאג הקטן,
מסז' נעשה כדי להתחשב בזולת ונכנס הקטן ישר אל ה"TTUB" מרגיש כה מושפל חושב האומלל
ומכת השוט הזכירה גורל, "תהפכי לזונה" אמרה הגבירה והוציאה המכוך מן המגירה,
עכשיו השיער חיש ירד מהגוף, כי על הזונה להיות חלקה בטירוף, שעווה ביידים רגלים וגב,
שיערות חיש נושרות ביידים הזהב, רואים תוצאות והזמן לשנות, על הגב הופכת בעזרת שרשראות,
הקור הגופי מראה סימנים, והחבר המסכן בולט מהתחתונים, החזה היידים וגם הבייצים מתנקים במהרה
והפלאג עוד בפנים, הגיע הזמן לכבות תחושים, העיינים והאף חיש מתכסים, מחט דקה דקרה את גופי,
ואני מדמיין עצמי מפליג אל חופים, חומר זה ממלא את חזי הימני וגם השמאלי, "תיראי כמו אישה" אמרה גבירתי, נעלה את בייצי וגם את איברי, החוש שנשאר השמיעה דיי טובה נעלם במהרה על ידי המלכה,
"עכשיו אני ממש גמור" חושב לעצמי, אך אינני יודע מה בתכנון הסופי, חלקה עם חזה בלי איבר ושיער
נשאר רק פרט קטן להשלים תמוצר, מגע של קור בראשי נוגע, ושיערי על פני נוגע, הרימה אותי על ברכי הגבירה, וסיימה תוך דקה את המשימה, קרת לי יש בלי שיער בגופי רק גבות וגם הן כבר לא איתי
המכוך על חזי החדש "תיק" עולה, וחוטיני את ישבני מכסה, פאה לראשי ואיפור בפני, קולר אזיקים ועקבים לרגלי, גבירתי לפני מובילה ומושכת השרשרת נמתחת ואני ממהרת, הפכתי אישה כבר לא בן ולא עבד,
כלבה וזונה מחוברת לגברת, הולכות ברחוב ושם לי מוצאת "תהיי בטי הזונה" היא אומרת,
עכשיו רק נשאר דברים בודדים, פירסינגים בפנים ובציצים החדשים, "כינוייך יהיה הכלבה בטיבם"
ואיתי תישארי לעולם, מנעולים עלי עלו בקולר ובאזיקים, והמפתתחות נשברו בפנים,
אין לאן לצאת אין לברוח עכשיו, הכלבה בטיבם תהיי לעולם, קעקוע קטן על ישבני עולה
"רכושה של המלכה *****" הולכים לישון את במיטה ואני ברצפה, והאוכל שלי בפינה,
אכלתי אותו ואיבדתי הכרה והתעוררתי כי לי הייתה לי בררה, ומצאתי עצמי עם גבס לגופי,
זין בפי ואת בתוכי מזיינת את ישבני, עכשיו אני שלך עובר בראשי, ושוב יום חדש כשאני בשלי,
בגבס אני ואת עלי רוכבת כמו סוסה ממש מיוחמת, שוק חשמלי תוקף בצווארי והבנתי שזה הקולר,
"לכי לישון מגיע לך זונתי, נהנתי להפוך אותך לשלי" ומחשבות עוברות בראשי
"האם את תהיי מלכתי?"[b]
הכל התחיל ברגע שהוא הבין
הוא ידע שמשהוא לא בסדר אצלו
הוא מוצא עצמו נגרר לתוך עולם לא ברור
עולם השליטה
בהתחלה הוא היה מפוחד
אך עם הזמן בא הנסיון
והוא הבין שזה הבית שלו
פה הוא מרגיש הכי אמיתי שיש
מפעם לפעם הוא היה מנסה לפנות לכל מיני אנשים
ולאט לאט הוא הפך חלק מהקהילה
הוא הרגיש בטחון
הוא הפגיע עוצמה
לאחר מספר שנים בתחום
הוא חשב לעצו אולי הוא יכול לשלב זאת עם קשר רומנטי
והוא התחיל וניסה קודם כל אצלו בבית
לראות אולי ישנה מישהיא שתתאים לו גם בתור בת זוג
הוא פנה וניסה וקפה וגם תה
אך לא מצא הבחור את הבחורה
חשב לעצמו אולי יצא החוצה ויגדיל המעגל
ושם יפגוש את ברת המזל
הוא נרשם לכל מיני אתרים
והתחיל בחיפוש גם במקומות אחרים
ניסה ניסה ולבסוף מצא
ולאחר שנים אליה הוא נישא
נולדו ילדים
והפכו משפחה
אך לא שכח את אותה הסטיה
סיפר לאשתו וזו המליצה
פסיכיאטר דחוף או שאתה הצידה
הסכים למפגש
אך לא הבין מדוע
ולאחר הפגישה יצא תמוהה
הומלץ על אישפוז
ככה אמר הרופא
ברגע שאתה נכנס אתה לא יוצא
הוא אהב אותם כל כך
והחליט להתאשפז
ושם היה לו ממש כואב
כואב הלב ולא הפיזי
כי אותו הוא לוקח באיזי
עבר לו שבוע
והוא רק נהנה
והבין הוא פתאום שהוא מרוצה
שיחק אותה דפוק כדי להישאר
ושכח הבחור את עברו היפה
ושם הוא נשאר שמח כולו
כי שוב הוא היה שמח בליבו.
יום גשום וקר
שוב לבד בבית בענק
כל כך מתגעגע לשליטה
כל רוצה את הנגיעה
נגיעה קלה
שמשפיטה
אני אפול כשארגיש שזו את
לא לכל אחת
צריך את הרגש
ואת הרצון
והכנות
ושוב
גם את המוכנות
לא יודע ולא מכיר
את אותה אחת
שתצמיד אותי לקיר
תכניס לכלוב
וגם בעיטה
לפעמים זו השיטה
תני לי חזק
ואל תעצרי
וממני יצא
רק "רק תחזרי"
תני לי עוד
ואז מספיק ודיי
כי איתך אני
ושם אני נשאר
תמיד חשבתי מה מיוחד בהם שהם הצליחו להגיע לאן שהם הגיעו
ידעתי שהם בני אדם כמוני וכמוך
אבל יש בהם מן משהוא מיוחד
חלקם עוברים מצלמה מעולה
וחלקם שחקנים טובים
יש אנשים עם קול מדהים
ויש כאלה שהם סתם מצחיקים
יוצא לי לראות המון אנשים מפורסמים
ואני רואה אותם ביום יום
ולא מבעד למסך
ואני מבין
הם אנשים טובים
יש להם רצון להנות
הם שם כי הם אוהבים את העבודה הזו
בדיוק כמו שאני עובד בחברה שלי
ואני אוהב לעבוד שם
אני בטוח שיש מישהוא מהצד שאומר
התפקיד הזה תפור עליו בול
אתמול נתקלתי באחד האנשים היותר מצחיקים שראיתי
"ננסי ברנדס" הוא קרע אותי מצחוק
נפגשנו בבית מרקחת
הוא הגיע לקנות איזה מרשם תרופתי
הוא עמד אחרי בתור כמו אזרח מן השורה ולא נדחף
ממש כמו אדם רגיל
אחרי הכל הוא באמת אדם רגיל
בקיצור
הוא נעמד לצידי והתחיל לשוחח עם הרוקח
הבטתי אליו וראיתי שעם כל המחלה שראו על פניו יש לי הומור של ילד
הוא פשוט התחיל לשגע את המוכר
ואני התחלתי לצחוק
פשוט נקרעתי מצחוק
רק הוא הבין שקלטתי מה הוא עושה לרוקח
והוא חייך אלי
באותו הרגע שחכתי לגמרי מהמחלה שיש לי
ומהכאבים
פשוט צחקתי מבפנים
פשוט הכל היה נפלא
הוא גרם לכאב לעבור
הלוואי וכל פעם שארגיש רע ושיכאב לי
אני אפגש איתו ואני אוכל להנות כמו אתמול
הוא הוציא אותי מבית המרקחת עם הרגשה
שלמרות הכאב והמחלה
יש חיים וצריך לשמוח ולהנות
אילו רק הייתי יכול לספר לו כמה הוא עזר לי
ועכשיו חוץ מננסי יצא לי להיתקל בפיני גרשון
איילת זורר, ריקי בליך, יהורם גאון, צביקה הדר, ירמי קפלן,זאב רווח, דן מרגלית, פנינה רוזנבלום,
עודד קטש, ויש עוד פשוט המוח שלי לא זוכר את כולם
אההה ואת כולם ראיתי בשנה האחרונה בלבד
וכל זה בגלל שיצאתי מהקופסה הקטנה שנקראת "קיבוץ..."
את כולם ראיתי ברחוב
בחיי היום יום שלהם
ואני חייב לציין
שהם אנשים טובים
לא שחצנים (חוץ מהרכבים שלהם)(פנינה יהורם ופיני)
והיה כיף לראותם
בקיצור אנשים יקרים
סעו בזהירות
ואני עולה צפונה לקיבוץ השבת (הייתה יום הולדת לאמא השבוע)
וניפגש שוב בשבוע הבא
שבוע חדש
אז שבת שלום ומבורך לכולכם.
יש בעיות
ואני לא אשם
זה 012
צרות צרות
ורק תסבוכות
אבל אין מה לעשות
כי יש בעיות
יהיה קצת קשה
ולא תמיד מחובר
אז אני מקווה שזה נגמר
ביינתים אני יכול
אז אני כותב ומגיב
אך לא בטוח שזה יציב
אם יצאתי אנא הבינו
זו לא אשמתי
זה לא תלוי בי
זה 012 כמו שכבר אמרתי
שיהיה רק טוב ויום נפלא
עבר עלי לילה רע
לילה לבן
עם המון שנאה
יצא ממני החוצה
דברים רעים
בגלל זה
שרפתי קשרים
הגעלתי את עצמי
אני פשוט לא מבין
הייתי בטוח אני מקסים
מסתבר שטעיתי והכל אשליה
ואני בעצם כמו מטריה
מסתיר את הגשם אך ממשיך להרטב
וגורם לאנשים להעלב
אנא אנשים עזרו לי
לפני שיכנסו בי
אני מרגיש כל כך רע
על האנשים שפגעתי בהםם
אני לא יודע מה עבר עלי
אבל פשוט הייתי זקוק להתפרקות
שברתי דברים בלי הכרה
בסופו של דברים
הדבקתי חזרה
אתם יודעים איך זה יוצא
עקום ולא נכון
וכך גם נראה היום
זה יום מיוחד
כי אני מתחיל בדרך
משהוא חדש
משהוא שיכול להוביל לחותנת
בישראל זה טיפול
נקווה שיצליח
אך אם לא...
