אין בכוחי לתאר את הגעגועים הרבים שיש בי להוריי המקסימים.
ההורים שללא אהבתם, לא הייתי כאן.
אני תוצר של אהבה גדולה וכנה, של נתינה ומסירות ללא סוף.
אני תוצר של חינוך לעזרה, תמיכה סובלנות וסבלנות.
הוריי עבורי סמל לנתינה ללא גבולות ועל כך אני מודה להם.
הייתי רוצה שאלוהים יאפשר לי להיות לצידם שוב למספר רגעים.
רגעים מועטים שבהם אוכל למלא את המצברים שלי באהבתם וחיבוקם החם.
הייתי רוצה שיטעפו אותי באהבה שלהם, שיאספו אותי אליהם בחיבוק חם ואוהב.
הייתי רוצה להתסכל עליהם ולומר להם תודה!!!
תודה על כל מה שהם היו עבורי.
תודה על כל מה שעשו למעני.
תודה על מה שאני.
הייתי רוצה לומר לכם הוריי האהובים - שלום, שלום בפעם האחרונה.
ביום שהלכם,כל אחד ביומו שלו, אני אמרתי שלום, אני נפרדתי מכם, אך השלום לקוי בחסר.
השלום היה חד צדדי.
אתם לא הספקתם לומר לי שלום.
לא הספקתם לחבק אותי ולהיפרד ממני בפעם האחרונה.
לא אמרתם לי שאתם הולכים ממני ולא תשובו עוד.
לא עשינו זאת כמו שצריך.
אני עדיין כאן חולמת על החיבוק החם שאקבל מכם.
הוריי היקרים, לא קל להיות בלעדיכם בגיל 39.
לא הייתי מוכנה לקבל על עצמי את התפקיד של ראש המשפחה.
הייתי רוצה להיות תחת חסותכם, תחת השגחתכם ולהרגיש את אהבתם.
אך לצערי, הוריי היקרים, לא זכיתי בדקות המעטות הללו לומר לכם את דבריי.
אתם נצורים עמוק עמוק ולעולם לא תצליחו לצאת מהמקום השמור ביותר בגופי, מהלב שלי!!!
הגעגועים הולכים ומתגברים בכל יום שעובר.
אוהבת אתכם ומוקירה אתכם על שאתם הוריי!!!!
יהיה זכרכם כאן לעד
ממני אליכם באהבה גדולה
}{
לפני 13 שנים. 9 במאי 2011 בשעה 16:30
