לפני 11 שנים. 12 בפברואר 2013 בשעה 9:24
הרהורים רבים עולים,
בכל רגע ורגע יש וויכוח פנימי,
בוא קרב הלום
עוד צעד, עוד פסיעה
ממש מרחק נגיעה.
רוצה את המבט ללא מילים
רוצה את החיבור ללא מגע
רוצה את הרגע של החיבור לגוף אחד,
לנשמה אחת, לאישות אחת.
רוצה לחוות שוב, כן שוב
את המעבר, למשהו קסום ולא מוכר.
רוצה את החוויה העוצמתית ,
החוויה ששאבה מאיתנו את כל הכוח,
שהביאה אותנו לפסגה
אך יחד עם זאת הביאה אותנו ממש עד הקצה.
הביאה אותנו לקצה התהום,
לתהום מסוכנת,
שעם תוצאותיה אנו מתמודדים כיום....
שלכם באהבה גדולה
סוויטי
)(