שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 14 שנים. 12 באפריל 2010 בשעה 18:33

מכירים את העמוד המרכזי באוהל ?
העמוד אשר סביבו האוהל נבנה?

העמוד אשר אם נסיר אותו - דבר לא יתקיים

כך גם הערכים של שפחה. כך גם ערכים של אשה.

תסיר אותם ומה שנותר זה סמרטוט שרוע
כמו אוהל ללא העמוד עליו הוא נבנה.

עמוד שדרה זקוף של שפחה?
והרי היא אמורה לכרוע ברך, להרכין ראש, להשתחוות
מה לה לשפחה להצמד לעמוד השדרה הזקוף?

בלי להתמיד ולאחוז באמת הפנימית, זו הזקופה, זו החסונה, מה יש לה לשפחה מלבד הסמרטוטים שעל גופה ?
תתפשר על ערכים ואמת פנימית והיא עצמה הופכת לסמרטוט רטוב לסחיטה.


האובדן האישיות הזה לא בשבילי.

לעומת זאת להכנע לראוי
זאת משאת חיי

הקול​(שולט) - אנלוגיה מקסימה,
לוגיקה נפלאה,
מסקנה מדוייקת :-)

תענוג לעקוב
לפני 14 שנים
אסירת תודה 2011 - והעם שומע את הקולות

:-)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י