לפני 14 שנים. 19 במאי 2010 בשעה 21:22
האמון שלי
ידע ימים של שבריריות
האמון שלי, באחד שראוי לאמון,
רעד, נבחן, נבדק, ונבחן שנית
האמון שלי, שכל כך פחדתי לתת אותו
בשלמותו, בשלווה, במסירות שלא בוחנת שוב ושוב
האמון שלי שלם עכשיו.
לפעמים רק מבט מאחרי הקלעים מלמד על סודותיו של הקוסם
ועל מסירותו.
ולפעמים האמון שניתן ... צריך להנתן כי יש אמונה
לפעמים זהו המפתח לגן עדן.
ונדמה לי שרק האמון שלי בעצמי יכל לאפשר לאמון באחר להוולד.