שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבה וסטיות אחרות

לפני 13 שנים. 28 באפריל 2011 בשעה 10:28

החיים כואבים לי,
ככאב גרון
שנפצע מבליעת האוכל.

כואב לי לחיות,
ככאב הליכה
על דרך גחלים לוחשות.

כשאני בין זרועותיך
אין בי צורך לאכול.
אין לי צורך ללכת.

כאשר גופינו מתאחדים
לא כואב לי לחיות.

לפני 13 שנים. 23 באפריל 2011 בשעה 21:00

את הנבל שעל מיתריו אני פורט,
עם אצבעות ידי, שפתי,לשוני ושיניי,

יצירה של אנחות וצעקות היוצאות ממיתרי גרונך,
גניחות של הנאה , צעקות של כאב.

צירוף אקורדים המביא לשיא ביצירה,
בו הכאב הופך להנאה.

לפני 13 שנים. 21 באפריל 2011 בשעה 19:30

אני קנאי
כי האישה שלי היא מלכתי
ואף אחד חוץ ממני
ראוי ליהנות ממנה.

אני קנאי
כי האישה שלי היא זונה
וכל אחד שמשלם את המחיר, ראוי ליהנות ממנה.
אבל אני מלך
שלא ראוי לו ליהנות היכן שאחרים נהנו
ולכן שתהיה רק זונתי.

אני קנאי
כי האישה שלי היא שפחתי
וכל אחד שאני אראה לראוי, יכול ליהנות ממנה.
ואני רוצה שיהיה רק אני, היחיד, שראוי לה.

אני קנאי.
האישה שלי היא רק בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר.

לפני 13 שנים. 19 באפריל 2011 בשעה 14:25

אני אוהב אותך, אוהב אותך, אוהב אותך.

אני אוהב אותך בזכות מה שאת.
אני אוהב אותך בזכות מה שאני עושה ממך.

אני אוהב אותך כי כך אני.
אני אוהב אותך בזכות מה שאת עושה ממני.

מעל הכל אני אוהב אותך,
כי הודות לך לא אשתומם מגן העדן.

מעל הכל אני אוהב אותך,
כי הודות לך לא יהיה לי כל כך נורא בגיהנום.

כי איתך חייתי אלף רגעים בגן עדן
ועוד אלף רגעים בגיהנום.

לפני 13 שנים. 15 באפריל 2011 בשעה 14:17

לפני 13 שנים. 13 באפריל 2011 בשעה 18:03

לאחר שישה חודשים של אקסטזה,
אני חוזר לכאן עם מילותי בפרסום הראשון.


" מי שלא מוכן לסבול את הגסיסה שגורמת האהבה האמיתית,
מפסיד את הנאת האקסטזה שהיא גורמת. "

לפני 13 שנים. 5 בדצמבר 2010 בשעה 19:38

רבנו.
התרחקנו.
בכיתי.
בכתה.

השולט שהיה בי, התפרק בשנייה.
הנשלטת שהיא הייתה, נעלמה.

חזרנו להיות גבר ואישה
שהתאכזבו,
שנפגעו,
שכעסו.

חזרנו להיות שני בני אדם
כואבים,
שמרגישים בודדים.

לא רצינו, להתבודד
לא רצינו, להתרחק
לא רצינו, להיפרד.

התחבקנו.
הסברנו.
התקרבנו.
חזרנו.

חזרנו להיות גבר ואישה,
שביחד מגשימים חלום.

חזרנו להיות מלך ושפחה,
שביחד מגשימים פנטזיה.

חזרנו להיות ביחד.

לפני 13 שנים. 24 בנובמבר 2010 בשעה 8:40

לפני 14 שנים. 12 בנובמבר 2010 בשעה 20:02

מה את יכולה לתת לי,
שעדין לא נתנו לי?
מה את יכולה לתת לי,
שאם כבר נתנו לי
ירגש אותי כמו הפעם הראשונה שקיבלתי?

מה אני צריך שתתני לי?
השלווה שנותנת לי הידיעה,
שיש לי הנפש והגוף שלך.

שיש לי אותך.

תני לי אהבתך
ואדע שיש לי הנפש שלך.
תני לי להצליף בך, להכאיב לך,
ואדע שיש לי הגוף שלך.
ואז אהיה שליו

כדי לאהוב אותך.

לפני 14 שנים. 25 באוקטובר 2010 בשעה 21:33

מי את אישה ?
גבר בוכה לידך ואת לא מחבקת אותו.
מי את אישה ?
גבר מתייסר לידך ואת לא מלטפת אותו .
מי את אשה ?
גבר לידך מרגיש שהוא הולך למות
ואת לא מנחמת אותו.
מי את אישה ?
לא רק שאת לא מחבקת, לא מלטפת ולא מנחמת אותו
את היא מקור הדמעות שלו
סיבת היסורים שלו
את היא זאת שהורגת אותו
לאט לאט .