שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבה וסטיות אחרות

לפני 14 שנים. 18 בספטמבר 2010 בשעה 18:29

אני זוכר את שפתייך הבישניות,
שבקושי היו נפתחות,
כדי לתת לגבריות שלי לחדור לפיך.
אני זוכר את שנאתך לקבס
שהוא היה גורם.
אני זוכר את שיערך,
רגיש לליטופים הכי עדינים שלי.

ועכשיו אני רואה אותך.
אני רואה אותך כך
עם ידייך קשורות מעל ראשך,
אני רואה אותך
ואת איברי כולו בפיך,
עד בסיסו.

בלי לגרום לך לתחושת קבס
בלי לגרום לך שנאה.
אני רואה את שיערך סתור,
ידי מושכת בו,
אני רואה ונזכר
והאהבה שלי אלייך
נעשית אינסופית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י