כבר לא שותקת

לצורך צילומי נשיות ביום שישי

אני צריכה שמלת קולר בסגנון

מרלין מונרו.

אני אפילו לא יודעת היכן להתחיל 

לחפש.

מקווה להפתעה משמחת כאן 🌹

חוזרת לעדכון נוסף כמו שהבטחתי אתמול,

את הבוקר התחלתי כבר בשבע, אויר קריר

ויבש של בוקר בשממה, איזה עונג, איזה שקט.

מתקלחת מתלבשת וחוזרת לצוטט במיטה לשעה

קלה. לאחר הקפה אנחנו יוצאות לסיבוב בישוב,

יושבות לארוחת בוקר קלה בקונדטוריה מעלפת.

לא מאמינה שהצלחתי להחזיק את עצמי מלטרוף

מכל מה שיש על המדפים. את הבוקר התחלתי 

במוד הגברי שלי ואפילו פגשתי חברים מהעבר

שלא מכירים את דנה. משם המשכנו לחברה נוספת

ועזרתי לבן שלה להרכיב גזיבו. לא קיבלנו אישור לעזוב

לפני שסיימנו ארוחה מעלפת נוספת מעשה ידיה 

של הרבנית הצדיקה (והעבריינית 😉). משם המשכנו

חזרה לבית של החברה "המקורית" ושם עברתי למוד

דנה. לקחתי את הזמן במקלחת בלבוש ובעיקר באיפור.

משם חזרתי לחברה השניה כי הבטחתי להעביר

בשבילה משלוח בדרך צפונה. כשנכנסתי לחצר, הבן

שלה (זה שעזרתי לו) צועק לאמא שלו שהגיעה אליה

חברה. אני התקרבתי אליו כדי לשאול לאן נעלם הגזיבו

והוא ניצל את ההזדמנות לחבק את המילפית שהוא 

רואה מולו. אחרי החיבוק אני שואלת אותו מה קרה לגזיבו

והוא לא הבין מאיפה באה השאלה, מה לי ולגזיבו.

ראיתי אותו מאבד כיוון ולא מבין מה קורה כאן, אז 

המשכתי פנימה ובחיוך מאוזן לאוזן אני מספרת לאמא 

שלו שהבן שלה לא זיהה אותי ואני עפה מעונג. היא 

קראה לו פנימה והסבירה לו מי זו שהוא רואה מולו

ומה הסיפור שלי. הוא פשוט עף עלי ואמר לי תעשי

מה שטוב לך. איזה מותק הילד הזה (בן 21 חתיך הורס, 

למי שמתעניינת). בקיצור, המשלוח הגיע בשלום ליעדו

אבל כל הדייטים שתכננתי או שהיו אופציונליים, לא

יצאו אל הפועל ולכן את שורות אלו אני כותבת תוך כדי

התענגות על הג'ין וטוניק בשפגאט שאני כל כך אוהבת.

זהו להיום, עוד מעט יוצאת לדרך הביתה. הגדולות

כבר מחכות לי, איזה כיף לדעת שלמרות הכל הן

מתגעגעות אלי 💞.

מחר מצפה לי בוקר של משימות וערב עם חברה

נוספת שמכירה את דנה אבל טרם ראתה אותי

בגודל טבעי. רביעי וחמישי סגורים חלקית ואני

ממש מקווה שאצליח להנות מכל העולמות ולבצע

גם כמה משימות.

תודה לכל מי שהצליח להשאר איתי עד כאן.

זה היה מעיין תזכורת לעצמי לא פחות מאשר עדכון

עבורכם.

אז עד לפעם הבאה...

תאהבו, תפרגנו ותשקיעו באהובים שלכם כאילו אין מחר.

ולמרות שלא הזכרתי במילה את רונית, אני כל כך 

מעריכה את כל מה שהיא עוברת השבוע ואת כל 

מה שהיא מאפשרת לי.

אני יודעת שאני "לא פשוטה לעיכול" ושאני מבקשת

יותר ממה שרונית מסוגלת לתת בשלב זה.

מבטיחה לעצמי להראות לה עד כמה אני

מעריכה את כל מה שהיא עוברת בגללי.

ועד אז לילה טוב חברים

ממני

דנה 🌹

סוגרת את היום הזה  עם כמעט 600 ק"מ

ושמונה שעות בדרכים. רונית התחילב את

החופשה שלה באילת עם ה  bff שלה והקטנות

של שתיהן ואני התחלתי את החופשה שלי בלי

רונית . אז אחרי יום מאתגר הגעתי בשעת לילה

למצפה לחברים שמרגישים לי כמשפחה. אני

מתרגשת כל פעם מחדש מהקלות שבה המשפחה

הזו מקבלת את דנה, כשהמלכה של הבית פונה

אלי בנקבה גם כשאני בלי שמלה פאה איפור ועקבים.

את השורות האלה אני כותבת מהמיטה המפנקת, 

עדיין לא מרגישה בנוח כשרוצים לפנק אותי וכולם

סביבי יוצאים מגדרם כדי שיהיה לי טוב. גם אני

מתנהגת כך לאורחים ולחברים שלי ועדיין נבוכה

להיות בצד המקבל, המתפנק.

מחר, שזה למעשה כבר היום, עומד להיות עמוס 

בפעילות שרובה תהיה ספונטנית, אם בכלל, 

אשתדל לסכם עבורכם גם את ביום הזה.

הלילה הזה הוא הראשון שבו אני ישנה עם

הבייבי דול הבורדו של רונית, אני כבר מרחפת

ומתלבטת אם לצרף תמונה. שוקלת לשמור

את ההחלטה למחר בהתאם לתגובות שלכם....

להתראות בעוד מספר שעות

דנה 🌹

זהו, אוטוטו מתחילה שבוע חופש 🤪

בתכנון המקורי אני עולה מחר צפונה מקצה הדרום

ועושה לילה אצל חברים (עדיין עמוק בדרום). 

ביום שני ממשיכה צפונה ועוצרת אצל מספר חברות 

בדרך.

כרגיל בחיי, כל תכנית משתמה בוודאות לפחות פעמים

שלוש בטרם תמומש וגם הפעם המצב לא שונה.

תכניות הלינה בראשון בוטלו, אז אם מי מכם ירצה

לארח אותי לערב, אני פתוחה להצעות 😘.

אמה תומפסון לומדת להנות מסקס.

איף, אני כבר עכשיו מתחילה להרטב.

כשאני אומרת שיש לי פטיש למבוגרות,

אני מתכוונת לזה. 😘

הלוואי והייתי יכולה ללבוש הערב איזו 

חצאית קצרה כדי שרונית תוכל להרגיש

מה מצבי בכל סצנה 🤔

שאני תמימה מדי,

שאני נותנת אמון רב באנשים זרים ויום אחד

זה יחזור אלי בכאפה מצלצלת.

אני, מצידי בטלתי את הקביעה הזו, הרי יש

לי אנטואיציה נשית מעולה, יודעת לבחור

את החברות שלי בפנצטה. ואכן עד היום

החברות שבחרתי לא רק שלא אכזבו, אלא

התעלו על עצמן בכל פעם שהייתי זקוקה להן.

הבעיה היא עם החברות שלא בחרתי....

למעשה רק עם אחת מהן שהיא חברה משותפת

שלנו אבל עם נאמנות ברורה לרונית.

לפני חודש בערך היתה לי איתה שיחה פתוחה

בעקבות משבר זוגיות שהיא עוברת ובמהלך

השיחה היא שאלה אותי אם אני נמשכת לגברים, 

האם אני מעדיפה גברים על פני נשים?

הרגשתי מאוד חופשית לשתף אותה שאני לא יודעת

אם אני דו מינית אבל מסקרן אותי לחקור את

הכיוון הזה. הסברתי לה שאין כאן העדפה של 

גברים על פני נשים, אני מסוגלת להתאהב רק

בנשים והסקרנות הנוכחית היא של דנה בלבד.

הרגשתי מאוד קרובה אליה בשיחה הזו, כי שתינו

פתחנו דברים שלא ידענו אחת על השניה. היה 

לי ברור שהיא שומרת לעצמה את הדברים ששיתפתי

בדיוק כמו שאני שומרת לעצמי כל שיחה שלא אמורה

להתפרסם ברבים. זה החזיק מעמד חודש ואתמול

קיבלתי את הכאפה המדוברת

באמצע ההכנות לארוע משפחתי רונית מתקשרת

אלי בטון עצבני ואנו מחליפות עדכוני ביצוע. בערב

העצבים מתגברים כשלי אין מושג על מה ולמה

(והחברה עושה איתנו את השבת). היום בבוקר יצא

המרצע מהשק כשרונית שואלת אותי אם אני דו מיני?

האם שיקרתי לה לאורך כל הדרך? ואז התחילו לפול 

לי האסימונים. 

עדיין לא התעמתתי עם החברה ואין לי שום כוונה

לעשות את זה. אני בטוח אבהיר לה עד כמה היא

מטומטמת בעיני. היא תשאר חברה בעיני אבל רק

לצורכי פריקה שלה. ממני היא לא תשמע מילה ואני

בטוחה שזה יזיז לה בעיקר כשהיא בת בית אצלנו.

הסערה הנוכחית ביני לבין רונית תרגע מתישהו, אבל

צריבת האכזבה מהחברה לא תתעמעם.

ושלא תבינו לא נכון, האכזבה שלי היא לא מעצם זה

שהיא סיפרה לרונית על השיחה שלנו, אלא מהפרשנות

שהיא יצרה בעצמה לדברים וזה מה שעבר לרונית.

ממש כמו טלפון שבור.

זו נקודה שיש לי הרבה מה לומר בעיקר על נשים,

אבל בואו לא נערבב שמחה בשמחה.

אני חוזרת להכנות

שבת קסומה חברים

דנה 🌹

יפה בזכר,

ואני, לא ממש ידעתי איך להגיב.

אף פעם לא חשבתי על עצמי במונחים של יופי.

לא הרגשתי שיש עם מה לשחק עם זה אצלי.

האמת היא שקבלתי לא מעט מחמאות מנשים,

בעיקר מאלו שפגשו את דנה ומאוחר יותר

פגשו גם את הגבר שמאחוריה. באותן הפעמים 

ייחסתי את המחמאות כנימוס מחייב אבל 

היום זה היה ממש אחרת, הרגשתי שזה בא

ממקום עמוק וכנה. ואני, רק רציתי לשיר...

סתם, סתם, זה פשוט קפץ לי פתאום.

ואני רק חייכתי בבישנות ולא ידעתי איך להתמודד 

עם המחמאות.

זהו, הולכת עכשיו להתארגן לדייט ומתכוונת

להיות הכי יפה שיכולה. הפעם בנקבה 😉.

על בוקר קסום וספונטני

זה היה כמו שפנטזתי אבל קצר מידי

מקווה לעוד בקרוב 😍,

ואם לא עפתי עליך מספיק זה רק

בגלל שקשה לי להתבטא בדופק גבוה 😉.

מרגיש לי שזו תחילתה של ידידות נפלאה 😘

סופ"ש קסום

דנה הברב... 🌹

מקווה שתהנו

הבעיה העיקרית כשהחיים זורמים בהרמוניה

היא שאין את התשוקה לפרוק את הכעסים,

התיסכולים והרצון לפרק את כולם, כאן על הדף.

זה בערך מצבינו בתקופה האחרונה, מעיין השלמה

בסטטוס קוו, הבנה ששום צד לא ישבר או יכנע 

לרצון הצד האחר ולכן כל המלחמות מיותרות. 

אבל עדיין לא מוותרות על עמדותינו ויל הגבולות 

שסורטטו בלא מעט איומים לא מרומזים.

בתקופה האחרונה היו הרבה אנקדוטות שרציתי

לכתוב אבל הן לא היו מספיק רגשיות כדי לגרום

לי לעצור הכל ולפרוק כאן בבלוג. מצד אחד זה

מצב מעולה שהחיים שלנו לא עפים מקצוניות אחת

לקצוניות שניה אבל מצד שני אתם מפספסים את

הרגעים הקטנים והמרגשים שאנו עוברות יחד וששווים

תיעוד. חווייה כזו היתה לי בדיוק לפני שבוע כשסיימתי

שיעור פיתוח קול עם המורה המדהימה שלי. יצאתי

מהשיעור והרגשתי שאני חייבת לספר לכם עליה אבל

ממש מהרתי, ומאוחר יותר הקסם החל להתפוגג.

אז מבטיחה לשוב אליה בהקדם ואז כשהכל יהיה

באטרף של התרגשות, מבטיחה לרשום לכם בדיוק 

מה עובר עלי בשיעורים האלה.

חייבת לסיים עכשיו,

צריכה להתעורר לפני הציפורים 

להשתמע

דנה 🌹