בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 5 ימים. 18 בספט׳ 2021, 1:13

אחרי שתחנתי את הסרט דק דק,

זו הפעם הראשונה שאני מריצה 

סצינות שלי במקביל למקור.

מה יקרה כשהבנות שלי יגלו שאני

מתחברת לצד הנשי שבי? שאני

אוהבת לשיר ולבצע על הבמה?

ומה הסיכוי שאחרי המופע רונית

תחבק אותי ותגיד משהו בסגנון

" אני כבר סקרנית מה תבחרי

לבצע במופע הבא" .

רגע רגע, אל תתלהבו כל כך כמוני,

גם אצלי אני מבחינה בבירור איך

 האופוריה שהייתי בי בתחילת הפוסט

מתפוגגת לקראת הסוף ואני מוצאת 

את שתינו עדיין מתבוססות בבוץ.

עדיין מחפשת את הטריגר משנה 

התודעה שיתחיל את חיינו מחדש.

שבת קסומה חברים 🌹

לפני שבוע. 13 בספט׳ 2021, 0:50

זהו, סגרתי תאריך, שריינתי את המועדון.

אפשר להרגע קצת בחלק הזה, אבל אני עדיין

לא מצליחה להרגע. יצא לכם פעם לבכות באמצע 

בילוי במועדון כשברקע המוזיקה שאתם אוהבים

ועל הבמה החבורה המובחרת והראש מסוחרר

בדיוק במידה הנכונה?

כל כך מתסכל. האבסורד הוא שאם הייתי כאן בדמות 

הגברית שלי הייתי יותר משוחררת להתחבר לכולם

למרות שכגבר אני די מרובעת וביישנית, מעדיפה

להביט מהצד. ואילו כדנה, שקורעת רחבות, שרה בקןל

ופורקת עול, אני נאלצת להסתתר.

פעמיים הערב ממש בכיתי, מתחת למסיכה בחשיכה 

של המועדון.

טוב, מיציתי להיום, יש עוד יום עבודה סטנדרטי מחר.

לילה טוב אהובים.

אל תדאגו, אני אתאושש

ועד המשבר הבא ... 💋💋

 

לפני שבוע. 12 בספט׳ 2021, 23:39

הסוף שלי בגרסה הנוכחית.

קבעתי היום לסגור מקום ותאריך לארוע שלי

"ערב חד פעמי עם דנה".

כמובן שדנה מגיעה למועדון כי החצי השני לא

כלול בעסקה ולא ממש מעניין. את ההליכה על הקצה

שלי התחלתי כבר כשהתלבשתי במגרש החניה 

במקום העבודה שלי. אמנם השעה מאוחרת יחסית

אבל עדיין יכולים להפתיע אותי ואולי אפילו יש מצלמות

שיספקו ערב מעניין לשומרים.

אז את החלק הזה עברנו בשלום אבל החלק המסובך

היה עוד לפני.

מחנה את הרכב בחניון ופוסעת להנאתי ברוטשילד

לכיוון המועדון המיועד. בדרך מקבלת את הפרגון 

או העלבון הראשון לערב. בחור צעיר, אפשר להגיד

חמוד למרות שלא הטעם שלי (בינינו, אין לי טעם בגברים

בכלל) החליט שהוא חייב להחמיא לי ולנסות לפתות

אותי להמשיך איתו את הערב. הוא לא ויתר מיד אבל

אחרי שתי דקות הוא הבין שלא יקרה הערב ושיחרר.

במועדון כבר קיבלו אותי בזרועות פתוחות החברים

הותיקים והשלמנו פערים וחוסרים. ואז כשהגרון יבש

אני פונה לבר, מזמינה לי משהו שקצת יסחרר אותי

וממשיכה בשיחה ערה עם החברים. ואז כשאני

מסתובבת לעבר הקהל שיושב מאחורי אני מזהה

את האחת והיחידה שאסור לי לפגוש פנים אל פנים.

אני חושבת שכבר כתבתי עליה בעבר, היא האקסית

של חבר טוב שעובד איתי ובילינו יחד בשני טיולים לחו"ל.

היא פשוט בחורה/אישה מקסימה וחברותית אבל

רונית הטילה וטו מחשש שהרכילות תגיע מהר מאוד

לקולגה שלי ומשם בתפוצת נטו לכל הצוות הענק

במשרד שלי. אז עכשיו אני באמצע תרגילי התחמקות,

משתדלת לא להיות איתה באותו תא שטח. אפילו שמתי

מסיכה ונתתי לפוני לכסות לי את הפנים.

אוף כל כך שונאת את זה, בא לי פשוט לבוא מולה 

ולתת לה חיבוק ענק ולשאול אותה לשלומה, נמאס לי

לשחק את המשחק. והכי מטריף אותי לחשוב שאולי 

היא זיהתה אותי כבר בפעמים הקודמות, אבל היא 

משחקת את המשחק שלי ולא מתקרבת עד שאני אעשה

את הצעד הראשון.

החלק שאני הכי חוששת ממנו הוא שלמרות נסיונות

ההתחמקות שלי, יקרה משהו ורונית תאשים אותי 

שבכוונה אפשרתי לה לזהות אותי.

תחזיקו לי אצבעות שהערב יעבור בשלום ואצליח לסגור

את כל הקצוות כאן בהקדם.

אוהבת 💋💋

דנה 🌹

לפני שבועיים. 6 בספט׳ 2021, 0:14

השבועיים האחרונים כאילו נמחקו לי מהזיכרון.

מרגישה כאילו חזרתי לימי הטירונות, עייפות

כרונית, בילד אין בלו"ז. אם אני נעצרת לשניה, 

אני נרדמת. ועם כל הקושי של תורנויות לילה 

בבית חולים החלק המשביז הוא שאנו עדיין לא 

רואות את הסוף. אי הוודאות הזו פשוט מטריפה.

אותי קצת פחות, אבל רונית ואמא שלה כבר

חיות על הקצה. אני לעומת זאת עברתי למוד

של פועל תילנדי בחממה בערבה באמצע אוגוסט...

עושה הכל, אבל לאט. כמו בדואי על קפה, יש דברים

שלא מזרזים את הזמן.

ולמרות שעכשיו יש לי קצת יותר זמן לשרוף, אני 

מרגישה קצת כמו חולת קורונה....לא מרגישה

את הטעם. אני קוראת על אוטומט, מנסה להעביר

עוד חצי שעה בעירנות סבירה, יודעת שאני אוהבת

או אמורה לאהוב את מה שקוראת אבל לא 

מצליחה להתרגש כמו בימים כתיקונם. רק שרפי

עדיין מצליח להרעיד לי את הקליטי הקטן שלי

וגורם לי לרייר על הפוסטים שלו. מקווה שלפני כיפור

זה יהיה כבר מאחורינו.

בינתיים מאחלת לכולנו 

שנה טובה ופוריה

הרבה סקס, אבל בטוח...

אז, יאלה ביי 🌹🌹💋💋

לפני 3 שבועות. 30 באוג׳ 2021, 1:46
לפני חודש. 22 באוג׳ 2021, 11:37

אני מוקפת מטומטמים, כבר שנים שאני צועקת את זה.

הם לא באמת מטומטמים, אבל כשאני מנסה להבין את

צורת החשיבה שלהם ואיזה הגיון אם בכללל הם הפעילו,

אני מגיעה למבוי סתום. החלק המדהים בסיפור הוא

שכשאני מסבה את תשומת ליבם לצורץ החשיבה 

העקומה שלהם ומציעה להם את שלי הם מיד מנפנפים

את הרעיון והולכים להשקיע מאמצים פי כמה יותר גדולים

מהנדרש. בהמשך כשהתוצאות מתנפצות להם בפרצוף

זה כבר לא עוזר אם אומר להם "אמרתי לכם" (למרות שאני

חולה על המשפט הזה). אני נשארת עם התסכול מכך

שאני סובלת בגלל טמטום של אחרים והם סתם סובלים

בלי לדעת על מה ולמה.

יש לי תחושה לאחרונה שהסבל שלהם עדיף.

מכירים את השאלה "למה חמור היא חיה שמחה"??

תשובה -  כי היא לא יודעת שהיא חמור.

(דווקא אוהבת חמורים).

הולכת לנחם את עצמי עם הזין ביד (עצמי ואני זה שילוב

מושלם)

שבוע טוב חברים 🌹

לפני חודש. 19 באוג׳ 2021, 1:02

בהתראה קצרה הוזעקתי לישיבה

בתל אביב בשעות הערב. קצת קוץ

בתחת אבל מה לא אעשה לטובת המטרה.

אמרתי לרונית שאם אני כבר בסביבה אז

ממש בא לי לתת קצת אויר לדנה, ככה סוליקו בקטנה.

בדרך התקשרתי לחברה שלי שעברה לדירה חדשה,

כמו אמא אווזה אני דואגת להם. היא כמובן לא 

שחררה עד שהבטחתי שאקפוץ מאוחר יותר 

לבקר. את הישיבה סיימתי בתשע וחצי, כמה 

דקות להחליף דמות בחניה החשוכה ואני בדרך

אליה המהממת שלי. והיא, כמו שרק היא יודעת 

הפכה אותי מברווזון מכוער לברבורה מהממת.

אם רק הייתי יכולה לשון עם האיפור ולהגיע כך 

למשרד מחר. לנסוע ישר הביתה יהיה באמת 

בזבוז של יצירת אומנות (הלוואי והייתי יכולה

להראות לכם תמונה כאן, תצטרכו להגיע 

למסיבה הבאה של אורדורה 😍).

הבחירה הטבעית שלי היא תמיד לשבת על 

הבר בשפאגאט, לראות ולהראות והיום

פעמיים כי טוב...ערב בנות.

חייבת לסיים, צריכה להזדרז להגיע הביתה

ולהוריד בגדים ואיפור בדרך לפני שהגדולה

שלי חוזרת ומתחילה עם שאלות מיותרות.

רונית פרגנה לי הערב ואני לא רוצה לאכזב

אותה בטקלים מיותרים.

לילה טוב יקרים

דנה 💋🌹

לפני חודש. 10 באוג׳ 2021, 13:05

לפני מספר שנים קולגה שלי הראתה לי את

הפלג האנלי שהיא הזמינה. המשלוח הגיע

למשרד ויכולתי להתרשם ממנו בלייב. הוא

היה גדול, יפה ובעיקר רחב ושמן. אני לתומי 

חשבתי שהפלג השני שלי הוא גדול ומרשים

עד שראיתי את שלה. כששאלתי אותה לאחר 

מספר ימים אם היא בדקה את הפלג החדש,

היא חייכה מאוזן לאוזן ואני הייתי המומה כשהבנתי

שהיא מצליחה בקלות להחדיר אותו ולהנות 

ממנו כך. עד אז השתמשתי בפלג קטן מאוד ו

וכשמיצחתי אותו קניתי אחד מרשים יותר. אבל

משום מה בכל פעם שניסיתי להחדיר אותו, 

הכאב בס"מ האחרון היה שובר אותי ומוציא

לי את החשק להמשיך. וכך כבר יותר משנתיים

הוא שוכב במגרה בחוסר מעש ומחכה ליום פקודה.

בשבועיים האחרונים רמות התשוקה והחרמנות

שלי שוברות שיאים ושוב תכננתי לנסות להחדר

כי בסופו של דבר אני אשמח לאבד את הבתולים שלי

בלי כאבים ועם אחד אמיתי חי ופועם.

קשה באימונים, קל בלייב...

הבוקר מצאתי לי שעה פנויה, ואחרי מקלחת וגילוח,

לקחתי את הזמן לחוקן איכותי ומיד בסיום עברנו

להכתיר את ישבני הלא בתולי עוד. באופן מפתיע

זה ממש לא כאב הפעם. עם הרבה ג'ל לכל האורך

והרפיה, הרפיה, הרפיה.... הפלג נשאב פנימה

כאילו אני נמפומנית מורעבת. כבר שעתיים שאני

מרגישה את המלאות הזו, מתה כבר שרונית תחזור

הביתה, תצמיד אותי לשיש במטבח ותפמפם אותי 

מאחור. עם כל דחיקה, אני בטוחה שארגיש איך

הפלג מוציא ממני עוד קצת נשיות.

איף, אני כל כך חרמנית אבל הבטחתי לרונית שלא

אגע בעצמי בזמן הקרוב. אחרי שאכזבתי אותה

בשבוע שעבר עם זיין רופס אני מרגישה שמגיע לה

פיצוי על עוגמת נפש. (וכל מי שעומד בתור להציע

את עצמו למימוש הפיצוי.... תרגיעו, הצעתי כבר לרונית

אבל היא עדיין לא מעוניינת בתוספות). די חייבת 

להפסיק להתעסק עם זה, כל הזמן רואה את עצמי 

על ארבע כשזוג מעלי שולף את הפלג וממלא אותי

בדבר האמיתי, החי כשהוא משגל אותי והיא מעודדת

אותי לקבל עוד קצת.

זהו, חוזרת לעבודה. מקווה להתרכז, תחזיקו לי אצבעות..

(לא בתוכי, סוטים 🤦‍♀️😘💋)

לפני חודש. 8 באוג׳ 2021, 20:16

אז אני לא ממש, אבל קוראת אותה באדיקות.

כמה אנרגיות יש לה לילדה הזו.

ולחשוב שכל האש ותמרות עשן שלה פרצו רק

כשבן הזוג פתח לה צוהר והיא הציצה פנימה.

היא בדיוק הגבירה שהייתי רוצה אצלי בבית.

יש לי קולגה שצעירה מ sura בעשור אבל

עם אותה רעמת תלתלים שמצהירה על

נוכחות של גבירה בשטח. הבעיה היא שהקולגה

קצת חמודה, קצת עדינה וזה יוצר אצלי בלבול

כשאני מפנטזת שזו sura שעובדת איתי. מאז

שנוצר לי ההקשר במח אני מדברת איתה פחות

כדי שהמציאות לא תקלקל לי את הפנטזה.

את מבינה sura לאיזה רמות השליטה שלך מגיעה.

את לא צריכה להיות נוכחת ואת אפילו לא צריכה

להתכוון....

שלך בדמיוני הפרוע 🌹

דנה 

לפני חודש. 7 באוג׳ 2021, 14:52

סוף סוף אספתי את עצמי מחדש ועושה

עוד צעד בהכנות למופע.

לפני שנה בערך גיליתי כאן את ונוס ותהום.

זוג מהמם שלא פוחד ולא מתבייש להציג 

בפומבי את מה שעושה להם טוב.

ואני שותה בצמא כל פוסט, מחייכת ובוכה

באותו הזמן.

ונוס מספר על עבודתו כיוצר מוזיקה ובעיני

רוחי ראיתי אותנו עובדים יחד. לקח לי זמן 

לצור קשר ראשון ועוד יותר זמן להוציא אל

הפועל פגישה ראשונה.

כהרגלי, העגתי עם חברה באיחור לא אופנתי

וזכיתי בכבוד בשטיפה מנומסת (אני חושבת

שבהחלט היה מגיע לי כמה הצלפות הגונות

כשאני על הברכיים כדי ללמוד לעמוד בזמנים,

אבל בואו נתרכז).

אחרי שהכרנו קצת, ונוס הזמין אותנו לאולפן

לנסות קצת קולות. אני ממש לא מבינה בכל

המושגים המקצועיים ושואלת ולומדת על הדרך.

כשחזרנו לסלון השמעתי להם את אחד השירים

ותוך כדי שרתי בעצמי. אני חושבת שזו הפעם 

הראשונה שאני שרה מול אנשים בקולי שיר

מלא ולא רק משפט פה ומשפט שם. נכנסתי

לאיזשהו זון ולא ראיתי אף אחד סביבי ולא היתה

בושה ולא היתה ביקורת עצמית רק שיחרור מבורך.

אני בטוחה שחלק מזה נובע מהרוגע של ונוס ותהום

שגרמו לערב הזה להיות קסום.

אני רוצה עוד מזה.... והרבה.

שבת קרירה חברים 💋