כבר לא שותקת

חם מהתנור מהשעות האחרונות...

אני שקועה בנקיון של חדר השינה שלנו,

מנסה לתקתק ולעוף מהבית לפעילות

הקבועה שלי של שישי בצהרים.

מוזיקה ברקע ואני מתמכרת לאבק (צודקים,

פאק באמינות אבל תזרמו איתי).

אני שומעת צילצול אחד בנייד לפני שמתנתק,

ולאחר מבט חטוף מגלה שזו היתה חברה קרובה

ואני מתלבטת לשניה אם לחזור אליה מיד או כשאסיים

להתפנק עם האבק. השיחות שלנו תמיד מהיותר עמוקות

והיא לא מתקשרת אלי סתם כי משעמם אז אני בצער

רב עוזבת הכל ומתקשרת בחזרה.

אני אחסוך לכם את ההקדמה....

היא מספרת לי שהיא יוצאת לנופש עם בן זוגה 

וחוזרת בשלישי ואז היא רוצה לשוחח איתי על 

נושא שבוער בה.

אמרתי לה שאם היא טורחת להתקשר כדי להגיד לי

שנדבר בשבוע הבא, אז זה מספיק חשוב ואני מציעה

שנתחיל עכשיו ומיד. לא היה קשה לשכנע אותה 

וזה הלך בערך כך:

היא - מכירה את הסרט 50 גוונים של אפור?

אני - כן (הנה זה מגיע)

היא - ראיתי אותו אתמול וזה נגע בי עמוק. אני רוצה

         להכיר את הדבר הזה וחשבתי לשוטט באנטרנט אבל

         אני יודעת שאת שוחה בעולם הזה והייתי שמחה

         להעזר בך שתלמדי ותכניסי אותי לעניינים.

אני - וואו, רגע, אני צריכה לשבת. אני באמת מעריכה 

        את זה שאת רוצה אותי כמנטורית שלך ושאת סומכת

         עלי ואנחנו אכן צריכות לדבר.

אז היום אחר הצהרים המאוחרות, כשהפעילות שלי

מסתיימת והאנשים מתפזרים הזמנתי אותה לשיחה

"דרכינו לאן" וכאן אני צריכה את עזרתכם.

היא חברה יקרה עם הרבה מורכבויות. אני מודעת

לגודל האחריות המוטלת עלי במשימה הזו וממש רוצה

להצליח ולתת לה את מה שהיא צריכה.

אני יכולה לשתף אותה בידע מתוך עולמי ונסיוני, אבל

אם יש לכם עצות או מדריך עשה / אל תעשה וכיצד 

עושים את הצעדים הראשונים, אני ממש אשמח אם

תצרו קשר.

תאחלו לנו בהצלחה

שבת שלום 

דנה המלכה 🌹 (מצלצל לי מוזר)

אתמול בערב השארתי אתה דנה בבית

ויצאתי לדייט גיבוש עם הצוות שלי. 

השאלתי מדנה את הג'ינס סקיני שלה

ואת הנעליים האדומות, זרקתי עלי טי שרט

אפורה, את חגורת הניטים הצרה השארתי

בבית. הרגשתי שזה כבר יהיה טו מאץ.

ערב וונילי עם חברים לעבודה (שאחד מהם

הוא לא סתם חבר, הוא אח). קיוותי שאחרי

כל הפלירטוטים שלנו במהלך העבודה, תהיה

כאן אוירה יותר משוחררת ושיחות יותר חושפניות

אבל כנראה שאני ממש במקום אחר.

אחת הבנות שאלה אותי לאן אני ממשיך מכאן,

הן בטוחות שרונית ואני מנהלות זוגיות פתוחה

ונראה לי שזה מעסיק אותן לא מעט. לפחות לא

משעמם להן בעבודה.

בקיצור, היה נחמד וזהו.

עם דנה וחברות הרבה יותר כיף, למרות שאני

גם אוהבת את הצד הגברי שלי עם רונית. 

יאלה, חזרה לספונג'ה

סופ"ש קסום חמודים

דנה 🌹

זה פשוט,

סיפרתי לרונית שבביקור האחרון אצל האופטימטריסטית האהובה שלי עם הקטנה שלנו, ראיתי מסגרת שמאוד מצאה חן בעיני ונראה לי שהיא תתאים מאוד לדנה.

שוב פעם קניות לדנה במקום לבעל הגבר שלה....זה מתכון בטוח לשלושה ימי נתק ופרצופים זועפים.

אבל הפעם רונית הסתפקה במבט קצר של אכזבה כאילו אומרת "מה אני אעשה איתך?" ולקחה אויר.

אז לפני שהיא תתחרט, עליתי בבוקר על מדי דנה ויצאתי להתאמת המסגרת המחמיאה ביותר ללוק החושני, הטיזרי שאני רוצה שיצא תחת ידי.

גם לאופטימטריסטית שלי קוראים רונית וכשהיא בקשה 

שאפנה זמן של מספר שעות כי היא רוצה לשוחח עם שתינו, אני כמעט בכיתי. לדעת שיש לי חברות שבאמת

דואגות לזוגיות שלנו גורם לי לרטט והתרגשות.

מצפה כבר למפגש המשולש הזה ולמשקפים הסקסיות שלי.

אה, בשיחה הזו דנה לא תהיה נוכחת. רק רונית והגבר שלה... אוף. (סתם, סתם.....מגיע לרונית זמן איכות 

גם עם הצד הגברי שלי).

ועד אז יש לי הרבה עבודה בלפצות את רונית 

על זמן אבוד שלא ישוב.

אחרי חודשיים של נסיונות לתאם זמנים,

הצלחנו ליידי מיוחדת מכאן ואני להפגש

לדרינק ונשנוש. החלפנו חוויות ורשמים

ושאלות והפתעות ואחרי כל הכיף הזה

היא מתלהבת מרונית יותר מאשר ממני.

מלאכתן של צדיקות ....

האמת, אני מסכימה איתה, רונית היא

באמת אחת המיוחדות. אבל אתם לא

צריכים להאמין לי, פשוט תבקשו מרונית

להכיר אותה... אולי יתמזל מזלכם

סופ"ש קסום חברים

דנה 🌹

אז אחרי שהחמאתי לאור על

קולקציית בגדי הים שלה,

(בינינו, זה לא בגדי הים, זה 

פשוט היא. היא אלילה. אבל

אל תספרו לה שאמרתי, שלא

תרים את האף יותר מדי).

בקיצור, אור אתגרה אותי

להציג את שלי, אז בהופעת בכורה

עולמית...קבלו....

קרם הגנה...מישהו...?

יושבת עם החבר והחברה הכי טובות שלי

לקפה באמצע יום עבודה ואיך לא, השיחה

מגיעה לפורנו. החברה מצהירה שבן הזוג

שלה לא צופה בפורנו ושנינו הנהנו בהבנה

והוספנו שאנחנו תמיד רק קראנו את הכתבות

בפליבוי...

תעזרו לי להסביר לה שאין גבר שלא צופה 

בפורנו. הוא פשוט לא משתף אותה.

אל תתפסו אותי במילה אבל זה היה בערך כך:

שלא יודעת: שמת לה שהאצבעות של xxx ממש 

                    מטופחות. אני כמעט בטוחה שהוא

                    מורח לק אולי אפילו ג'ל.

זו שיודעת: לא נראה לי אבל אם כן אז זה בטח

                  משהו רפואי, פטריות או סדקים.

שלא יודעת: והקול הצרוד שלו... יש לי הרגשה

                    שהוא היה פעם אישה. מה את אומרת?

זו שיודעת: תגידי, את בסדר? הוא אבא לילדים, גבר

                  גבר. אולי קצת מטופח אבל עדיין גבר.

התאפקתי שלא יברח לי כששמעתי על השיחה הזו.

היום גיששתי אצל זו שלא יודעת ודיברנו ארוכות.

רק מסביב, אבל היא כמה פעמים הזכירה שבתור

תל אביבית שום דבר לא מבהיל אותה. וזה נכון,

המציאות התל אביבית עולה על כל דמיון פריפריאלי.

ואני צריכה לשמור על פוקר פייס ולא לפול בטעות 

למלכודות כאלה.

ואני שואלת, זה פייר? ככה להתעלל בי? 

רוצה לצעוק כבר 

למרות שלא פרסמתי דבר בימים האחרונים.

מישהו מהצופים יכול לשתף אותי על מה ולמה

הוא / היא נכנסו אלי?

זה לא שאני מתלוננת, סתם רוצה לדעת מה

מסקרן אתכם? האם אתם קוראים אותי באדיקות?

עד לא מזמן לא חשבתי שיש בי משהו מיוחד

ברמה כזו שמישהו יטריח את עצמו לקרוא אותי.

אז תודה לכם על ההתעניינות, זה מחמם את הלב.

ורק שאלה., יש אפשרות לדעת מי מהחברים כאן

עוקב אחרי הבלוג שלי?

יצא לי לא מעט בעבר לכעוס על עצמי כשקיבלתי

החלטות שגויות. לא שגיאות קרדינליות אלא בקטנה

עניני נוחות. לפעמים זה בגלל חוסר תשומת לב, או 

שהתביישתי לשאול שאלה שיכולה לעזור לי לקבל החלטה

נכונה יותר ולפעמים זה סתם חוש שאכזב.

אף פעם לא ראיתי את עצמי כמרכז החבורה, כזה שאם

הוא לא נמצא, כל האוירה שונה. בעצם היתה לי תקופה

כזו, ביסודי מכידה ד' ועד כיתה ו' כשהייתי מלך הכיתה

והחברה שלי בשלוש השנים האלה היתה מלכת הכיתה.

עד היום היא שומרת על מעמדה כאקסית המיתולוגית

למרות שאני מניחה שאין לה מושג שכך אני רואה אותה.

בכל אופן אני לא רואה את עצמי כאחת שאי אפשר

בלעדיה, שכולם רוצים את חברתה. אני משתדלת לא 

להתבלט שלא לצורך. אם אין לי משהו חכם להגיד, אני 

אשתוק אבל כשיש לי אחד כזה, הוא מהמוצלחים.

אני אוהבת להיות בחזית ולהוביל אבל לא מרגישה

צורך להיות הראשונה מעיין להיות בלי ולהרגיש עם.

ודווקא כאן בכלוב אני זוכה משום מה ליותר פרגון

ורצון להיות בקרבתי ולהכיר אותי. קיבלתי לא מעט

פניות מנשים וזוגות להצטרף אליהם למסע קצר או 

ארוך לחקור את הגבולות שלי. אם זה היה תלוי בי

הייתי אומרת כן, כן, כן. רוצה לחקור, רוצה להתמסר

רוצה להכנע. אבל את כל רצונותי האלו אני מקריבה

על מזבח הזוגיות שלי עם רונית כי רונית עדיין לא

למדה כיצד לחלוק צעצועים עם חברות וחברים.

אז כל מי שפנה או פנתה אלי, תדעו שבפנטזיות שלי

אני אתכם, בעולם קסום וגם רונית שם, לא תמיד איתי,

בדכך כלל איתכם ואני צופה ומריירת. 

כל פניה כזו היא החמצה מיידית שכן אין לי שליטה על

ההחלטה אם להענות או לא.

אוהבת אתכם

מפנטזת אותכם

דנה 🌹

כבר כתבתי די הרבה על האהבה שלי ליורופאלש,

הלהקה המדהימה שמצליחה להזיז את

הגוף שלי בצורה שמדהימה אותי כל פעם מחדש.

אז היום הם מופיעים ביקב ויתקין, אי שם במעמקי 

עמק חפר, הרחק מהגבולות הבטוחים של תל אביב.

כרגיל, אני מגיעה באיחור אופנתי, האקשן כבר רץ על

הבמה ואני עוברת בין הקהל והיה מן קסם, האויר היה 

שונה מזה של תל אביב. שלא תבינו לא נכון, אני חולה

על הלימה לימה שהוא הבית של היורופאלש אבל היה

משהו מרענן לראות קהל אחר ורק קמצוץ תל אביבי.

אבל כמו תמיד אין שמחה שלא מהולה בהחמצה.

וההחמצה של היום היא שדנה נשארה בבית.

ווטו של רונית כי אולי מכרה שלנו שלא אמורה לקשר

ביני לבין הגבר שמאחורי תגיע גם כן ואולי בטעות

תזהה בכל זאת.

זה לא הולך להגמר. לא בצורה שאני רוצה.

אז אני כאן, לא קורעת את הרחבה אבל נהנית

מהמוזיקה והקהל.

ועד לפעם הבאה... 

נשיקות וסופ"ש קסום לכולנו

דנה 🌹