כבר לא שותקת

עושה סיבוב שואו אוף בקניון עיר ימים נתניה. מי שרוצה לעשות לי עיסוי רגליים ו... מוזמן לשלוח הודעה בפרטי.

במשך זמן רב התלבטתי בקשר למתנת יום הולדת לרונית. נפסלו על הסף מסעדות בגדים תכשיטים ובילויים בנאליים. חיפשתי משהו שיגרום לחוויה רגשית, העצמה אישית ויחזק את הזוגיות שלנו בחוויה מיוחדת. תרגעו, לא צרפנו גבר או אישה ולא הצטרפנו לזוג (את זה נשמור אולי ליום ההולדת שלי 😇). חברה יקרה המליצה לי לנסות עיסוי טנטרי. הרגשתי פרפרים בבטן אבל לא ידעתי ממש מה המשמעות של עיסוי טנטרי אז התחלתי קצת לחקור עד שהתנפח לי המח. גיליתי שיש כל כך הרבה זרמים ורבדים שקריאה ברשת ממש לא יכולה לספק, אבל להכנס לעומקם של דברים דורש זמן יקר שאין לנו. אז בהיותי בת אדם מאוד ארצית פרקטית ובעלת צרכים בסיסיים מאוד ברורים החלטתי לעשות את הצעד הראשון, איך לא, בעיסוי טנטרי זוגי. כבר בתחילת הדרך וילה בלמונט בכפר דניאל תפסה לי את העין ולאחר שדחינו את המפגש המיוחל מסיבות בריאותיות, השבוע זה קרה. לרונית היו המון חששות והמון שתיקות, כל פעם הזהירה אותי שאת זה היא לא מוכנה לעשות ושם אסור לגעת ועוד כאלה...  הבטחתי לה שעושים רק מה שנעים ומה שמרגיש לה נכון. זו אמורה היתה להיות מתנת יום הולדת לרונית אבל אני דמיינתי לעצמי יום כיף ששיאו יהיה הערב בוילה. כמובן שאם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש אצלי וזמן האיכות של דנה שכלל מניקור ולק באמצע קניון הומה לפני שיוצאים לדרך, בוטל. היו רגעים שאם הייתי יכולה לבטל הכל, הייתי עושה זאת אבל ממש שמחה שלא יכולתי. במהלך היום והערב מצב הרוח שלנו השתנה מספר פעמים במאה ושמונים מעלות וזה הטריף אותי (וגם את רונית). כרגיל הגענו באיחור אופנתי כשבדרך רונית מודיעה לזוג המארח ש xxx לא יוכל להגיע אז תצטרף אליה דנה, חברה טובה ומיוחדת. את פנינו קיבל זוג מקסים, יואח ולידיה, המתח מתפוגג לאיטו וההתרגשות עולה. שיחה קצרה ופנינו לסויטות הנפרדות שלנו, רונית עם יואח ואני עם לידיה. בקשתי סויטות נפרדות כדי שלרונית יהיה מרחב פעולה גדול להשתחרר בלי חשש מביקורת ואולי הפעם, בפעם הראשונה, גבר אחר יגע בה באופן חושני ויענג אותה. רונית עשתה ועדיין עושה איתי צעדים ענקיים בחקירת הזוגיות והמיניות שלנו ואין לי זכות להתלונן. תרגיעו, היא לא הלכה על כל הקופה אבל החוויה היתה מיוחדת במינה. לידיה קבלה אותי באהבה וסקרנות והחיים של דנה נפרשו במהלך העיסוי. היו גם שתיקות בקטעים... מהמגע הראשון של לידיה בגופי הרגשתי כיצד אני נוזלת על מיטת העיסוי והופכת לחומר בידיה. שוב פעם נדלקתם? התכוונתי לנוזלת במובן נמסה, הרגשתי כמו על ענן והתמכרתי למגעה. הרגשות והתחושות סערו בי וניסיתי לנתח תוך כדי מה עובר עלי. בשלב מסויים פשוט שחררתי, ויתרתי על השליטה ורציתי שלא יגמר לעולם. את החלק השני של הערב העברנו רונית ואני יחד. זה אמור היה להיות השיא אבל כדי שממש נרגיש את השיא צללנו לעוד תהום לפני ה makeup sex שהיה הפינלה של הערב ויריית הפתיחה לעוד רבים ומגוונים שיבואו עלינו לטובה. אני מייחלת שגם רונית מרגישה כך ושהערב הזה לא היה אפיזודה חד פעמית. אז כשתתקשרו תגידו שדנה שלחה אתכם....

יאלה, נתחיל את היום

אוהבת 

דנה

יש לנו שכנה, הצמודה שלנו, שאני עדיין לא יודעת איך לאכול אותה. היא קצת סנובית קצת מרחפת בשנטי, יודעת להתלונן כשמרעישים לה אבל מרעישה פי כמה בעצמה. הקשר מתחיל ונגמר בשלום שלום, ועם רונית אפילו לא זה. היא מתלבשת בצורה מאוד פשוטה אבל מחמיאה ויש לה גוף, פשוט למות. גם בן זוגה נראה מרשים וגדול בפרופורציות הנכונות. יצא לי בעבר לחשוב עליה מספר פעמים כשהייתי לבד עם עצמי. לצורך העניין נקרא להם אורלי ורונן. בוקר אחד אורלי יוצאת לזרוק את הזבל ופוגשת אותי בשביל בדרך לחניה. אחרי השלום הנימוסי היא שואלת אותי משהו בנושא פרוצדורות של טאבו ופרצלציה ואנחנו עומדים מאוד קרובים אחת לשניה. ואז לאחר שהסברתי לה את המצב היא משנה כיוון, היד שלה מונחת על האמה שלי והיא מתקרבת עוד יותר ולוחשת לי כאילו ממתיקת סוד "אתה יודע, כשאתה בשירותים וצופה בסרטוני פורנו, שומעים מכאן הכל" . אני מזיזה את ראשי אחורה ומביטה בה. עכשיו מרוח לה חיוך חצי ממזרי חצי מבוייש. "רק רוצה שתדע, כי לא כולם יפרגנו לך כמוני." החלון של שירותי האורחים, הממלכה שלי, פונה לשביל הכניסה המשותפת שלנו. ידעתי שאפשר לשמוע אבל לא תארתי לעצמי ששומעים ממש טוב. הייתי קצת נבוכה והרגשתי כיצד אני מאדימה. אורלי נהינתה לראות כיצד אני מתפתלת מולה ואז בהחלטה של רגע אני מחליטה שאין לי על מה להתנצל ואני אוהבת את מה שאני רואה ועל הזין שלי כולם, וכשאורלי נצמדת אלי ושואלת אותי "אז, אילו סרטונים אתה אוהב לראות ?" תוך כדי שידה מטפסת על הזרוע שלי לכיוון הכתף, אני עונה לה בלי למצמץ "המועדפים שלי זה על זוג שכנים שמפתים את השכן והופכים אותו לשפחת מין שלהם." עכשיו תורה של אורלי להחליף צבעים. לזכותה יאמר שהיא התעשתה מאוד מהר ולאחר גמגום קצרוהשתנקות קלה היא מהדקת את אחיזתה בזרוע שלי ובפתיינות של נערת ליווי שואלת אותי "מה דעתך להכנס אלינו עכשיו לקפה לכמה דקות?" . האחיזה שלה מאותתת לי שלא זה לא התשובה שהיא מוכנה לקבל. אני מביט בשעון כאילו בודק ואז בחיוך נענה להזמנה. היא פותחת לי את דלת ביתה ומובילה אותי פנימה. מהסלון אני רואה את רונן שסיים לפני מספר דקות להתקלח, עטוף במגבת גדולה למותניו, מכין ארוחת בוקר. אורלי נגשת אליו, מנשקת אותו קלות, יד אלת מלטפת את גבו החסון יד שניה את חזהו אומרת לו "היתה לי עכשיו שיחה מאוד מעניינת עם xxx בחוץ אז הזמנתי אותו להצטרף אלינו לארוחה" ושוב נשיקה וחיוך שובבי. אורלי לא הסתירה את היד שלה שחפנה כעת את הזין של רונן בזמן הנשיקה כאילו מרמזת על הכיוון של הבוקר. התיישבנו לארוחת בוקר קלילה ושיחה על ענייני היום. רונן קם להכין את הקפה ואורלי לקחה את ידי והובילה אותי לשבת לצידה על הספה. היא החמיאה לי על החולצה המכופתרת שלבשתי תוך כדי העברת ידה על החזה והבטן שלי, היא הספיקה לפתוח לי כפתור עליון כשרונן הגיע עם הקפה והתישב על הספה בצמוד אלי באופן מוגזם. אואלי לא מורידה את עיניה מעיני ואומרת לרונן "היום גיליתי שלxxx יש פנטזיות מאוד מעניינות על השכנים שלו" היא לקחה נשימה עמוקה והוסיפה "הוא אוהב לשרת אותם". ואז פונה אלי "מה דעתך שנתחיל במשהו פשוט?" היא לא ציפתה לתשובה ואני בכל מקרה לא יכולתי לדבר בלי לגמגם. יד אחת שלה עולה ומלטפת את פני, האגודל חוקרת את השפתיים שלי ואז חודרת פנימה. תמצצי אותה, הקול של אורלי הופך לצווי והאגודל מטיילת לי בחלל הפה. אני עוצמת את עיניי ועוברת בי מן צמרמורת שמפרקת את כל המתח והכיווץ של גופי. אני מתמכרת לאגודל, לקול השקט אבל התקיף של אורלי וליד הענוגה שלה שממשיכה ללטף את פני. אחרי האגודל מגיע תורן של יתר האצבעות ולאחר מספר דקות שבהן רונן צופה בנו מקרוב עם הקפה ביד, אורלי אומרת לי "אתה יודע, טנחנו כבר אחרי הסקס של הבוקר והזיין של רונן שוב עומד, היא מסמנת לי בעיניה ואני רואה את האוהל שצמח לו בין הרגליים. "זה בדרך כלל לא קורה, אז כנראה שאתה עושה משהו נכון, הדלקת את רונן. אולי תראה לו הבעת תודה על הפרגון שלו, על כך שהוא נותן לך למצוא וללקק את אצבעות ידי". ושוב מבלי לחכות לתגובה ממני, היא אוחזת בפרק ידי הקרובה אליה ומניחה אותה על הירך של רונן מתחת למגבת. אני מרגיש את השדיים של אורלי נמעכות על גבי כשהיא. מניעה את ידי על רונן ושומרת שלא ארתע. עכשיו השפתיים שלה צמודות לאוזני והיא לוחשת בחושניות "אתה מרגיש את השרירים שלו? אני חולה על הגוף החלק הזה, לא יכולה להוריד ממנו את הידיים." הקול שלה שוב פתייני והיד שלי בעזרתה, מטיילת על הירך הפנימית של רונן. ברור לי היכן הטיול הזה מסתיים, זו תהייה הפעם הראשונה שאחזיק זיין של גבר אחר ביד שלי. אני לא מצליחה להבין מה אני מרגישה, אבל יודעת שאני לא יכולה להתנגד וההובלה הזו של אורלי עושה לי טוב ונעים. אני מתאפסת על עצמי כשאני מרגישה שהיד שלי עוטפת את הזיין העבה והגדול של רונן והיד של אורלי עוטפת את שלי. אני לא ממש יודעת לומר מה המידות של הזיין של רונן אבל הוא גדול משלי באופן משמעותי. "אתה יכול להרגיש את הדופק של רונן רק מהמגע בזיין הזה. היד שלי עדיין מתחת למגבת ואורלי מעודדת אותי להראות את הערכתי לפרגון שקבלתי מרונן "בוא, תפתח את המגבת, תביט לפלא הזה בעיניים" ואני כמהופנט כשגופה צמוד לגבי וראשה לשלי והיא לוחשת לי "תראה איזה יופי, איזו שלמות" היד שלה מתחילה להניע את היד שלי על הזיין המושלם ואז בלחישה מצווה "תנשק אותו" ומיד היד השניה שלה מכוונת את ראשי אל בין רגליו. אני מרגישה את הזיין הקשה על הלחי שלי. משום מה המגע מאוד רך ונעים ודי מהר אני מוצאת את עצמי מנדשקת ומלקקת את ראש הזין. רונן משמיע גניחות קלות של עונג ואורלי מעודדת אותי. היא מרימה את ראשי, מביטה בעיני, מנשקת אותי בחושניות ואומרת לי "אני גאה בך. בוא נשפר תנוחה כי בישיבה זה לא נח." היא מקימה אותי מהספה ומורידה אותי על הברכיים בין רגליו של רונן. היא מורה לי להחזיק את הזין ביד אחת ולהניע מעלה מטה ובשניה לחפון את הביצים הגדולות שתלויות מתחתיו. אחרי מעט שפשופים הראש שלי שוב נדחף לכיוון הזין אבל הפעם הלחץ לא ירד עד שכמעט נחנקתי. "תרגיש אותו חי ופועם בפה שלך. זה מקומו הטבעי, תאהב אותו תתמכר אליו" ואני אהבתי והתמכרתי.

חייבת לסיים

ההמשך יבוא בהתאם לתגובות שלכם.

להשתמע

דנה

ביני ובין רונית יש סטטוס קוו בנושא נאמנות ובגידות. רונית לא מאמינה שניתן לקיים קשר מיני ללא קשר רגשי קודם או כזה שמתפתח תוך כדי תנועה. אני לעומת זאת טוענת כמו כל גבר מצוי שאין קשר בין סקס לאהבה. גבר (וגם רבות מהנשים) יכול להנות מסקס ללא מעורבות רגשית עם שותפיו לפעילות וחשוב עוד יותר, מבלי לפגוע כהו זה באהבתו לבן/ת זוגו. יש לי הרבה פנטזיות שהייתי שמחה לממש ושרונית לא כלולה בהן. אני בטוחה שזה יהיה יותר מטוב. אבל כל דבר טוב שקורה לי אני אוהבת לשתף את רונית. במקרה הזה שיתוף הוא לא ראלי ולכן כל העניין כבר לא ממש טוב. נכנסתי ללופ אינסופי מעצבן. שונאת את ההיגיון הזה.

אז חוזרת לפנטז שרונית יותר מזורמת איתי, וזה ממש טובבבב.

בינתיים הכל זורם כמו שתכננתי. יש לי שעתיים פנויות ואני הולכת על הקצה.  ביקור אצל אמא ומקלחת חמה, מתלבשת במקלחת ומעל גינס וסווצ'ר. בדרך לצפרירים 1 הזכור לטוב מתקלפת מכל העטיפות ומתאפרת. בפאב מתיישבת על הבר מוקפת ביפים ויפיפיות ומרגישה בבית. מתיישבת ליד זוג מקסים והשיחה קולחת. אם רק רונית היתה מאשרת...

דופקת עוד מוחיטו, אולי כשהראש יסתובב קצת ואצא לשירותים מישהו ינצל אותי... סתם פנטזיות שרצות כל הזמן. יש לי עוד שעה לסגור את הערב הזה. 

להתראות בקרוב

דנה 

היום אני הנהגת התורנית של הבת שלי. מסיעה אותה למסיבה בחיפה. אז יהיו לי כנראה שעה שעתיים להעביר על הבר. אני מגיעה ללא רונית אז אשמח לחברה.

להתראות בערב

אז אוטוטו מתחילים את הסופ"ש.

והפעם לא סתם דאנג'ן בתל אביב.

היום הלכנו על ההרד קור, לילה בחיפה עם הופעה של ירדנה ארזי וארוחת ערב עם החבורה התל אביבית שלנו. רונית החליטה הפעם לפנק אותי והציעה שהפעם דנה תצטרף אליה להופעה. אין מאושרת ממני, כבר שבוע אני מתכננת כל פרט ופרט, שהכל יהיה מושלם ושנספיק לעשות כל מה שתכננו. אז התחלתי במניקור עם לק בורדו מהמם. לא מפסיקה ללטף את הציפורנים שלי, רונית בינתיים בילתה בקניון הקרוב.

עכשיו אנו בחדר לאחר אמבט חמה, נרגעות לפני שמתארגנות לארוחת ערב עם החבורה המשוגעת שלנו שלאחריה כולנו יוצאים לזאפה להופעה של ירדנה ארזי או כמו שהיא נקראת בפיהם, ירדנה. זו לא הפעם הראשונה שלנו בחיפה אבל עד היום הבילויים היו די סולידיים, מקוןה שהפעם יהיה הרבה אקשיין.

יאלה, הולכת להתארגן...

אז כל מי ששאל וציפה, יכול להרגע.

רונית ודנה עושות סופ"ש בחיפה.

הצעות מעניינות יתקבלו בברכה.

הקולגה מהפוסט הקודם זו אותה אחת מהפוסט "על קצה הלשון".

בשבוע שעבר היא אף שאלה אותי בתמיהה שהיא לא מבינה איך יש לי ידיים כל כך נשיות בזמן שאני עושה עבודה פיזית וגברית באחד מהתחביבים שלי. מפחדת שיום אחד ישרף לה המוח מרוב מחשבות וסרטים.

לפני שבוע בערך קיבלתי דיק-פיק של חבר מהכלוב בזמן שהתכתבנו. התמונה היתה כל כך מרשימה שגם לאחר שניגבתי את הריר, לא רציתי למחוק אותה. בחמישי האחרון קולגה שלי לצוות שעובדת תחתי העבירה הרצאה מקצועית מול קהל גדול ובקשה ממני לצלם אותה על הבמה. רק אתמול העברתי לה את התמונות וכשידעתי אותה, היא אמרה לי שכבר העבירה אותן ממני אליה בחמישי. עכשיו אני לא יודעת אם אני יותר כועסת עליה על שחיטטה לי בנייד או יותר רטובה מהידיעה שהיא בוודאות ראתה את התמונה המרשימה (המונות מקובצות באותו עמוד ללא גלילה אז אי אפשר לפספס).