עבר יותר מדי זמן מאז הצלפתי..
הרבה יותר מדי זמן מאז שמעתי את אנחות הכאב וראיתי את הדמעות בעיניים..
בהחלט יותר מדי זמן מאז הצעצוע שלי היה על הברכיים והתחנן שאני אעשה ממנה זונה..
אני רוצה כבר להכאיב,אני צריך את זה...לאט לאט אני שוכח מי אני ומה אני....עד הסשן הבא
בסשן אני קר,מחושב,הכול זורם ממצב למצב בלי לחשוב ובלי לדאוג...
אני אוהב להפתיע...כשהיא מצפה לעדינות נזרוק אותה על המיטה נקרע ממנה את המכנס ונזיין לה את הצורה כמו זונה מיוחמת תוך כדי שאני מחזיק בשיער ודוהר עליה כמו שצריך לעשות לזונה טובה.לטחון אותה מהר וחזק ופשוט לעשות ממנה חפץ,רכוש שקיים אך ורק כדי לקבל את הזין שלי ולרצות אותי.
כשהיא מצפה לכוח ואגרסיביות.....נהיה עדינים..נכסה לה את העיניים,הכול לאט,עדין,נשיכות,צביטות אטבים,שעווה הצלפה שבאה משום מקום..נעשה ממנה כל כך מודעת לסביבה ואז נעלם......
לפעמים סתם כיף להעמיד אותה ולקשור תעיניים....לבושה וחסרת מושג למה שהולך לקרות,לקשור את הידיים ואז לשחק בה.בשביל זה היא צעצוע לא?
הכלבה שלי אוהב השפלות.מילה אחת על זה שהיא חור לשירות הזיין שלי והיא כבר נוטפת על הרצפה....
מה שגורם לעוד יותר חשק להוכיח לה את זה...........
טוב נו פגישה הבאה נזכיר לה בשביל מה היא קיימת:)
לפני 16 שנים. יום שישי, 23 ביולי 2010 בשעה 14:47