|
|
|
מי היה מאמין שאני אתחתן.
אני עובר אחורה בזמן מסתכל מההתחלה ועד היום.
החיים הם לחלוטין מעגל, איפה התחלתי ואיפה אני היום.
נהנה מהשקט והשלווה עם האישה המקסימה והמדהימה שלי שהיא גם הנשלטת שלי.
בסוף הצלחתי לשלב.
לפעמים אני מרגיש כאילו כל שאר העולם עיוורים ורק אנחנו רואים. כולם שמים לעצמם מגבלות מגוחכות ומתביישים במי שהם.אין על העולם שלנו, כל השאר פשוט עיוורים.
שיהיה כיף לכולם,הלכתי לגרום לאישתי לצרוח קצת
וואו..כל כך הרבה זמן עבר מאז שכתבתי פה.
לא להאמין כמה דברים השתנו.
אני כבר לא סטודנט,
עובד כבר הרבה זמן ולומד כל יום שלא משנה כמה תלמד תמיד יהיה מה ללמוד.
אני כבר לא עובר בין קשרים זמניים ונשלטות,
השתקעתי..נתתי צאנס והצליח לי..
יש לי אישה מקסימה לחזור אליה בערב שאוהבת אותי ומאתגרת אותי כל יום מחדש ולמרות זאת הופכת לזונה מיוחמת שתמיד מתחננת לעוד במיטה.
הצלחתי לשלב .. מפתיע.
הכול טוב.
כמו שתמיד אמרנו , גם סאדיסט יכול לחיות חיים מלאים ומאושרים אם הוא ימצא מזוכיסטית מקסימה ויתאהב בה.
יש תחושה של המתנה.
הזמן עובר ועובר אבל שום דבר לא קורה..
בסוף אני אבין למה אני מחכה.
פעם פחדתי שהצד השולט ישתלט.שאני כבר לא אהיה מי שאני.
היום אני כבר מבין אחרת.
בסופו של יום אלו שני צדדים של אותו המטבע,היום אני כבר מאמץ את הצד הזה שבי.
זה עוזר בכל תחום,אני גאה בעצמי ובמה שנהייתי....מוזר 😄
החיים עוברים כל כך מהר,פשוט טוב לי.
הצד הזה שבי יכול לתת כל כך הרבה כוח,מי ידע.
אני מאושר.מתאים לי ככה:P
אני מנסה להבין משהו.
מצד אחד אני אוהב את עצמי איך שאני ולא אתן לאף אחד לשנות אותי.
מצד שני אני עושה את זה לאחרים כל הזמן.
זה התפקיד שלי,אני מדריך,עוזר ותוך כדי משנה.
זה עושה אותי צבוע? כנראה שכן ....
אני לא בטוח,אני אף פעם לא כופה שינוי אלא מציע עמדה,
אבל בסופו של דבר השינוי לא היה מתרחש בלעדיי...או שכן?
אני לא יודע..אולי אני יותר מדי שחצן,לחשוב שהדברים קרו רק בגללי אבל העובדה היא שכשאני מנסה לגרום למשהו,הוא קורה.
אולי זה כישרון,אולי זה פשוט האינסטינקט שלי זורק אותי כל הזמן לכיוון הנכון ולמילים הנכונות.
לפעמים אני לא מכיר את עצמי.
לפחות אני מנסה להאמין שכל מי ששיניתי\עזרתי לשנות השתנה לטובה ומוקיר לי טובה.
שמה שאני עושה יוצא טוב,שאני עוזר לאנשים גם כשהם לא חושבים שהם צריכים את העזרה.
בסופו של דבר רק הזמן ואלוהים ישפטו אותי.
מי יודע,אולי במקום מלאך אני שטן.........זה באמת יהיה מדכא.
סתם מחשבות שעלו לי היום.
מחר תזרח שוב השמש.
סמסטר אחרון התחיל ואני לא מרגיש שונה,טיפה יותר עקשן וקצת יותר מנוסה אבל בסופו של דבר אותו אדם שהייתי בהתחלה.אבל זה כל כך לא נכון,עברתי מתמימות לטירוף והתרגלות.
להכול מתרגלים בחיים,אפילו לזה.
אני לא מסוגל לדמיין את עצמי בשום צורה אחרת,כמה דברים הייתי משנה,הרבה לא.
בסופו של דבר קל להסתכל אחורה ולשפוט,במיוחד את עצמי אבל ההחלטות שעשיתי הביאו אותי לאיפה שרציתי ונהייתי מי שרציתי להיות.
החיים ממשיכים,אני נשמע מדוכא?
אז שלא,יש הרבה שינויים והכול משתנה לי מול העיניים.
החברים מתבגרים החיים משתנים ואני עובר ממקום למקום בלי לתת לשום דבר לגעת בי..זה מוזר
אולי עוד לא הגיע הזמן שלי להתבגר? אולי כבר התבגרתי מי יודע ...
אני שמח וחושש מהעתיד,אבל כשאין פחד החיים כל כך משעממים לא?
אני רק יודע דבר אחד,לא משנה מה יקרה,לא משנה לאן נגיע אני אצליח,יהיה טוב והכול יסתדר.
ואם לא?
דבר אחד שהשליטה מלמדת אותך זה להיאבק על מה שמגיע לך.לא לוותר,לא להיכנע.
בסופו של יום אחרי שנפלת חזק,אתה מותש והכול כואב אני אקום ואשיג מה שמגיע לי.
עבדתי קשה בשביל זה.אסור לוותר עכשיו.
הרבה זמן עבר מאז כתבתי..
היו כל כך הרבה דברים שהסיחו את דעתי
בסופו של דבר החיים תובעניים,קשים ודורשים כל כך הרבה.
התפתחתי כל כך,השתפרתי..אני מסתכל על הבלוג הראשון וחושב מי זה?
אני יודע שיש עוד כל כך הרבה לאן להתקדם.
כל כך הרבה לנסות....אסור להיתקע בשגרה,אסור להשתעמם.
זה העולם בשבילי.אסור לוותר עליו.
אני מי שאני.זה בחיים לא ישתנה.
לא אשתנה בשביל אף אחד.
אין לי מה לכתוב..
אז אני לא כותב כלום:)
מזמן לא כתבתי.אני שונא לחזור על עצמי ובשלב מסוים שמתי לב שאני כותב כמו תקליט שחוזר על עצמו והפסקתי.
איזה חופש היה,איזה מסיבות,טיולים והכי חשוב מנוחה אמיתית סופסוף..
איזה כיף זה להסתלבט מול הטלוויזיה ופשוט להירגע בלי לחשוב,רק להיות.
עכשיו הכול נגמר.מחר חוזרים לאוניברסיטה לשנה אחרונה מי יתן ויהיה טוב.
היה לי זמן לקרוא ספרי פסיכולוגיה כמו שרציתי ולהבין את עצמי ואחרים יותר טוב.
החיים יפים ושרק ימשיכו ככה.
חלק ממני עצוב שחוזרים וחלק מאושר,מצד אחד נגמר החופש חוזרים לעבודה המתישה.
מהצד השני אני אוהב אתגרים,צריך אותם,התרגלתי ללחץ הבלתי פוסק ולקושי..אולי יש בי חלק מאזוכיסטי מי יודע.
כמו שכתבתי בפוסטים קודמים נחתי אחרי טיפוס מעייף לקצת זמן אבל הגיע הזמן לחזור ולטפס לגבעה הבאה.
החיים תמיד ממשיכים,אחרת אין להם משמעות.
זה עצוב לדעת שלכל דבר יש סוף.אבל זה מה שנותן לחיים את היופי שבהם,העובדה שכל דבר נגמר דוחפת למצות כל רגע ורגע וליהנות ממנו.
אוי איך התגעגעתי לכלוב ולכתוב...the next challenge awaits :)
אני צם היום.
אם לא משום סיבה מלבד האמונה שאם פגעתי במישהו אז צריך לכפר על זה.
אני מקווה שתהיה שנה טובה ומאושרת כמו השנה הקודמת וכל הדברים הרעים שעשיתי ימחקו..אבל זה פנטזיה לא?
עדיין שווה לנסות.
מצטער אם פגעתי במישהו.לרוב לא התכוונתי.:P
גמר חתימה טובה לכולנו.
