שולט בהתנסות

מזמן לא כתבתי.אני שונא לחזור על עצמי ובשלב מסוים שמתי לב שאני כותב כמו תקליט שחוזר על עצמו והפסקתי.
איזה חופש היה,איזה מסיבות,טיולים והכי חשוב מנוחה אמיתית סופסוף..
איזה כיף זה להסתלבט מול הטלוויזיה ופשוט להירגע בלי לחשוב,רק להיות.
עכשיו הכול נגמר.מחר חוזרים לאוניברסיטה לשנה אחרונה מי יתן ויהיה טוב.
היה לי זמן לקרוא ספרי פסיכולוגיה כמו שרציתי ולהבין את עצמי ואחרים יותר טוב.
החיים יפים ושרק ימשיכו ככה.
חלק ממני עצוב שחוזרים וחלק מאושר,מצד אחד נגמר החופש חוזרים לעבודה המתישה.
מהצד השני אני אוהב אתגרים,צריך אותם,התרגלתי ללחץ הבלתי פוסק ולקושי..אולי יש בי חלק מאזוכיסטי מי יודע.
כמו שכתבתי בפוסטים קודמים נחתי אחרי טיפוס מעייף לקצת זמן אבל הגיע הזמן לחזור ולטפס לגבעה הבאה.
החיים תמיד ממשיכים,אחרת אין להם משמעות.
זה עצוב לדעת שלכל דבר יש סוף.אבל זה מה שנותן לחיים את היופי שבהם,העובדה שכל דבר נגמר דוחפת למצות כל רגע ורגע וליהנות ממנו.
אוי איך התגעגעתי לכלוב ולכתוב...the next challenge awaits :)