סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה למעלה - מה למטה?!

מכחכח קלות
לפני 12 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 10:20

כמה זמן אתה יכול להחזיק מעמד?

זה תלוי.

בין שתי דקות לרבע שעה.

***

זה תלוי

גם אם התגלחתי הבוקר

או שנשארתי מזויף

***

כמו מסך מפוצל

אני מסוגל לבצע

מספר פעולות במקביל

זה תלוי

במשתנים ובמשתנות

***

הערב גשם ירד.

אני אחליף מכפכפים לנעלי בית. 

זה תלוי

אם יהיה לך ברנדי או שרי דובדבנים

להזליף בתה

טיף טף.

 

לפני 12 שנים. 2 בנובמבר 2012 בשעה 12:19

אינני חסר לכם.

אינני חסר לכם.

אינני חסר לכם.

אני חסר לעצמי.

אני חסר לעצמי.

אני חסר לעצמי.

כרגיל - אוננות.

לפני 12 שנים. 20 בספטמבר 2012 בשעה 12:12

לא הייתי כאן כשלושה שבועות.

לא אוננתי שבוע.

מתחיל באריזות היעלמות ראשונות מכאן. 

 

לפני 12 שנים. 1 בספטמבר 2012 בשעה 17:43

תיק - תק - תיק - תק - תיק - תק

תיק - תק - תיק - תק - תיק - תק

תיק - תק - תיק - תק - תיק - תק

תיק - תק - תיק - תק - תיק - תק

***

טיפ - טף - טיפ - טף - טיפ - טף

טיפ - טף - טיפ - טף - טיפ - טף

טיפ - טף - טיפ - טף - טיפ - טף

טיפ - טף - טיפ - טף - טיפ - טף

***

זמן / חרמן.

לפני 12 שנים. 31 באוגוסט 2012 בשעה 9:59

חשבתי על כך הבוקר. בקפה.

אסתי באה עם חולצה לבנה מוכתמת. 

שיחקתי בניחושים עם עצמי מה היא אכלה לארוחת הבוקר.

יש לה שדיים נהדרים. אני יודע. ראיתי מבעד לחזייתה.

חולשתה בכפות רגליה. היא הולכת תמיד יחפה. כפותיה מאובקות.

***

חשבתי על כך הבוקר. בקפה.

חן עזבה אתמול בערב. בלי לומר מילה.

שיחקתי בניחושים עם עצמי מה היה צריך להיות המשפט האחרון.

יש לה שדיים נהדרים. אני לא יודע. אני רק מדמיין מבעד לחזייתה.

יתרונה בכפות רגליה. אצבעות בלרינה. כפותיה לבנות.

***

חשבתי על כך הבוקר. בקפה.

אני צריך להציע את עצמי למכירה. לכל המרבה במחיר.

יפה. מוכשר. אינטיליגנטי. רגיש. מחוספס. אף הוא בתוך עצמו הוא גר.

תיבת המכרזים נפתחה. אדומה. לשבוע. בלבד. 

 

 

 

לפני 12 שנים. 24 באוגוסט 2012 בשעה 9:22

היא לא אמרה זאת מעולם

אבל שנינו יודעים שהיא לסבית.

כמה עצוב לי שלעולם לא אדע 

את שדיה הזקורים.

 

 

לפני 12 שנים. 17 באוגוסט 2012 בשעה 11:00

פתאום שמתי לב שהיא שמנמונת.

ואהבתי את זה.

אהבתי גם את גומות החן

ואת החרצית ששתלה בדש שערה.

 

 

לפני 12 שנים. 10 באוגוסט 2012 בשעה 10:44

מיכל לא נרדמת בפעמים הראשונות שהוא נשאר לישון אצלה.

היא מרגישה כאילו מישהו פלש לה למיטה. 

היא שוכחת שלפני רגע הוא היה בתוכה, עמוק יותר. זה לא מנחם.

היא מסתובבת על הבטן. על הגב. על הצד. הוא ישן כמו פגר.

היא קמה להתקלח. היא מדליקה טלויזיה בלי קול. היא סופרת כבשים.

היא ממוללת את שערות החזה שלו. היא הולכת להשתין. לשתות מים.

השניות. הדקות. השעות. קלוד לנצמן. מרצ'לו מסטרויאני. עמוד האש.

בבוקר הוא מתמתח. מנשק את פטמותיה ואומר לה שהוא כבר הרבה זמן לא ישן כל כך טוב

ושהמזרון שלה קשה כמו רפסודת עץ, בדיוק כמו שהוא אוהב. 

הם נפרדים אל היום הגדוש. הוא לגלים של הילטון והיא לקפה. 

היא יושבת מולי בשולחן. מזמינה מיץ תפוזים. מפהקת. באה רק כדי לראות מה קורה 

ומיד היא תשלים את מה שהחמיצה בלילה. בסך הכל הוא היה זיון טוב. 

לפני שהיא הולכת ואני חוזר לערמת העיתונים, אני מזכיר לה שאני עדיין לא.

לפני 12 שנים. 7 באוגוסט 2012 בשעה 16:10

חלמתי שאני עפרוני.

מזמר על ענפי הקלמנטינה.

וחתול לבן עם כתם מג'ונג'ן על הגב מסנן לי "מיאו" ארוך.

לפני 12 שנים. 3 באוגוסט 2012 בשעה 11:05

שמנמונת מנומשת.

קעקוע שמשי בקרסול שמאל.

שדי שמשונים ושער אפל שחור.

אתמול ראיתי אותך בחתונה של ל.

שותה וודקה קרנבריז, שעונה על הבר.

מנענעת קלילות קלילות את הישבן המפואר

לקצב הפורטוגזית שברחבת הקרנבל.

***
שלא כמנהגי - רקדתי.

שלא כמנהגך - הבטת.

***
תת רמזים.

תת תחתונים.

תת לקיקות.