לפני 13 שנים. 8 ביולי 2011 בשעה 10:35
גדול, חזק, בלי קצף
ובין לגימה ללגימה
נכנסה, כמו ונוס של בוטיצ'לי.
גבוהה, שערה אסוף בקוקו,
ג'ינס קצר, עקבים דקים
רגליים - ארוכות כמו האייפל - לבנות כמו הגופייה שהיטיבה עם שדי הזהב שלה.
ישבה על אחד השרפרפים הגבוהים, צמודה לזגוגית חלון בית הקפה.
כל מה שרציתי הוא להזדחל לאורך רגליה כמו נחש על עץ הדעת.
***
אחר כך קראתי במוסף הארץ על בית הקברות בטרומפלדור
ואמרתי לעצמי שזה צירוף מקרים מדהים שאתמול בערב טיילתי
לאורך חומותיו, בואכה בן יהודה.
***
היא הלכה.
ואני נותרתי אימפוטנט של תשוקה.
***
תנו לי מילוש. תנו לי שימברוסקה. תנו לי ליפסקה. תנו לי הרברט.
פה - לנ -יה.