סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה למעלה - מה למטה?!

מכחכח קלות
לפני 13 שנים. 21 באוקטובר 2011 בשעה 12:26

על ר'

היו לה השדיים הגדולים בעולם. נפגשנו אחרי שעות של מילים בבית קפה שלא הכרתי קודם לכן. אם היה לי האומץ להתיישר מול מחזה החזה, הייתי מבלה עד עצם היום הזה כשראשי ספון בין ירכיה. בלי להתנסות, אני בטוח שיש לה את הפות הכי מתוק בעולם.

***

על ס'

היה לה את הקול הכי צרוד בעולם. אבל העיניים שלה הילכו עלי קסם. נפגשנו בין החשמונאים ליהודה הלוי. אני הייתי ערום והיא היתה לבושה. אחרי שהיא סיפרה לי שהחלום הגדול שלה הוא להיות זמרת, ידעתי שמדובר באחר צהריים חד פעמי. היא עשתה לי ביד כשברדיו הראל סקעת יבב על "שלכת". לדגדגן שלה היה ריח חלב שעמד יומיים מחוץ למקרר.

***

על ש'

לא דיברנו אף פעם. החלפנו תמונות וקשקשנו באותיות. זה היה בערך לפני שש שנים. את השיער שלה טווה עוץ לי גוץ לי בזהב ובעיניה הבהיקו אגדות על חדי הקרן. כשכתבה לי מילים חלמתי על סוכריות גומי, ענני שערות סבתא ושוקו חם. ראיתי תמונה שלה בעירום אדום וידעתי שמי שיזכה לטעום את נקרתה הלחה ירגיש כמו טיול נפלא בחוף הים בבוקר סגריר של תחילת חורף.

***

על ק'

היא הגיעה אלי בחשיכה. חצי שעה אחרי שנפגשנו היא התנצלה על כך שהיא גמורה מעייפות ונרדמה על המיטה שלי. אני חושב שהיא הייתה ג'ינג'ית. באמצע הלילה התעוררה וביקשה שאלטף את ישבנה. לא יותר ולא פחות. ליטפתי. הוא היה חסר פרופורציה לגופה. אולי עיטרו אותו פצעונים. אולי לא. בבוקר החזרתי אותה הביתה ללא מילים. לא ראיתי את הקוס שלה שננעל כמו מרתף עינויים.

***

על נ'

היא חלמה על אליס, גלידות וניל עם פירורי שוקולד, שבבי אגוזים וטחנות רוח. היא ביקשה שאתחפר מתחת לשמלתה ואני ביקשתי שתמתין עד שתגיע לגיל 18. כשהגיעה לגיל 18 היא פגשה איזה מנצח בתזמורת כלשהי שלימד אותה למצוא את השביל המוביל לגן העדן האבוד, כמה שנים אחר כך היא היגרה לאירופה ומצאה הולנדי, שני מטרים גובה, שלימד אותה לגעת בעננים. מדי פעם אני רואה אותה מחייכת בפייסבוק. למערת הנטיפים שלה יש כנראה טעם של שטורדל תפוחים אפוף במריחואנה.

***

על פ'

דיברנו מעט. פחדתי ממנה. הוקסמתי ממנה. היא היתה חכמה. חזקה. ערמומית. לבנה כמו חבצלת החוף. לא נפגשנו אף פעם. גם לא ניפגש. לשפתי התאווה שלה, אני בטוח, יש טעם של מרטיני מנוער, לא מעורבב.

***

על ר'

פגשתי אותה באוניברסיטה. היה ערב. הייתי שיכור ולבד. כנראה שגם היא. סיימנו את הערב בחדרי במעונות. היא ראתה את החגורה שלי ורצתה להצליף בישבני. אמרתי לה שהצלפות לא עושות לי את זה. היא סיפרה לי שהיא אוהבת דרוזים. אולי חלמתי את זה. בבוקר קמתי והנה היא לאה. אמש הייתה רחל. זו דרך תבל. לרווח הצר שלה היה טעם דמעותיה של הגר במדבר.

***
על מ'

היא כתבה כמו תער חד. יום אחד אקרא ספר שלה. אני מקווה. עגלגלה. ממושקפת. עורה שקוף כמו הינומה. כל פעם כמעט נפגשנו. עד שהכמעט השתלט על שנינו ונעלמנו. לסוד שלה, אני מניח, יש טעם של שוקולד מריר 70% קקאו לפחות.

***

על עצמי

לבד.
פעם יד ימין.
פעם יד שמאל.
מביט ברשימה הצהובה.
מביט ברשימה הלבנה.
אין שום סימן לשורה אדומה.
פעם יד ימין.
פעם יד שמאל.
לבד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י