נפגשנו בערב. היא לא הייתה יפה. לא מכוערת. גם לא אחת שבנסיבות אחרות הייתי מסובב אחריה את הראש. היה לה קר. לי היה חם. ישבנו בפאב בתחילת הרחוב. יום חמישי הוא יום עמוס. מצאנו פינה. היא דיברה ללא הפסקה. אני שתיתי גינס. ועוד גינס. ועוד גינס. לא זוכר על מה דיברה. בשלב מסוים שמתי לב לגבות שלה. לא ברור למה. הגבות שלה היו הדבר הכי סקסי שמצאתי בה. מדויקות. באורך ובעובי הנכונים. אחר כך הלכנו לאורך השדרה. הגענו לבית שלה. הייתי עייף וחשבתי על מחר. נשקתי לה על הלחי. מיהרתי להספיק לצפות ביציע העיתונות. הגעתי הביתה והשתנתי ארוכות. שתן צלול. מים נוגעים במים. צלילי מפל. צלילי ברז בירה. צלילי פורקן. בלילה חלמתי על ישבנים לבנים. פלחי שיש קרירים שלא ראו מעולם אור שמש. פי טבעת ורדרד. חלקלק כמו צלופח או מסטיק בזוקה. שלחתי לשון זיקית ירוקת מבט. התעוררתי מוקדם. חרמן וצמא.
לפני 13 שנים. 11 בנובמבר 2011 בשעה 13:39