לפני 12 שנים. 16 בדצמבר 2011 בשעה 12:33
אנשים נכנסים ויוצאים בי
כמו קניון. לא נוגעים. לא עוצרים.
רק חולפים. לכמה דקות.
כמו העגורים בעמק החולה בדרכם מארצות
החום לארצות הקור. או בחזרה.
***
אני רוצה להזדיין. הערב.
אתפשר על מחר. אך לא מאוחר.
ולא מעבר. אחרת שבר
כלי אהיה. כלומר הכלי
ישבר. ואני אשאר
בלי ציפור ביד. אולי
עם שתי ציפורים על העץ.
למשל, פיקוס.
פי קוס.
פה אל קוס.
כן - כולל אוראלי.
***