(אז לפחות אכתוב אותם בניק הפחות מוכר שלי..)
* נשיקות
אני לא מתה על נשיקות
בטח לא ארוכות ואינסופיות
בד"כ אני מגלה את זה לצד השני רק אחרי...אחרי שכבר התנשקנו שעות
לפעמים הוא מתחיל להבין את זה לבד כשאני לאט לאט מתחילה להתחמק מהנשיקה, מקצרת, מרפרפת, מצחקקת..
קורה שבא לי לנשק, להתנשק
אבל לקצר...קצרות...לא ארוכות ובולעות ומעיקות
עם בנות אני יותר אוהבת
יותר ופחות
אוהבת להרגיש את השפתיים העדינות
מנסה להשוות, לדמיין אם גם ככה אני מרגישה...עדינה כזאת, רכה ונעימה
מנסה ללמוד "טריקים" ולפתח סגנונות
לקחת טיפים
אוהבת כי...כי אין כמו בנות
ולא אוהבת...כי זה גורם לילבליל מחשבות
לא משנה מה, לא מה יגידו או יחשבו ולא איך יראו אותי
משהו באיך שאני רואה את עצמי אף פעם לא יתן לי מנוחה
אף פעם לא אצליח לראות את עצמי כנשית ועדינה
תמיד מפתיע אותי שאומרים לי שאני כזאת (אם אומרים..כשאומרים...)
אני מדברת בשקט...לפעמים יותר מידי בשקט...זאת עדינות?
אני ביישנית (עדיין..) אז אולי זה זה?
לאחרונה הבנתי מה מפריע לי בלהתנשק עם בנות
או יותר נכון מתי לא נוח לי עם זה
והרבה פעמים לא נוח לי, בעיקר, כמו שציינתי..כשמרגישה היותר גסה ומגושמת ולא נשית ועדינה
אבל יש הבדל (עצום) בין נשיקה עם בחורה שעושה את זה בשביל מישהו אחר, בשביל השואו אולי (או בשביל בן זוגה\אדונה)
בגלל שזה מגניב להתנשק ככה באמצע המסיבה עם עוד אישה ויאללה זורמת ויאללה באלגן
לבין להתנשק עם אישה שכמוני, רוצה, באמת רוצה, כי פשוט רוצה...אישה...(ואותי כאישה אז בכלל)
בין להתנשק כי באמת קיימת (איזו שהיא) משיכה
וההבדל מורגש
ובאפשרות הראשונה ארגיש רע, עם עצמי...איתה
באופציה השנייה...זאת נשיקה!
אני לא יודעת איך אני מנשקת (יכולה רק להאמין למה שאומרים...כמו שאני לא יודעת איך אני מוצצת (לצערי) ויכולה רק לחפש חיזוקים וליטופים (כן כן, לאגו))
לא יודעת למה נזכרתי בכל זה עכשיו...
אחרי שכבר נכנסתי למיטה...
אולי כי חשבתי על שיחה שהייתה לי..ושיהיה מעניין להיות פעם אחת זאת שרוצה...ממש ממש רוצה!!