תוספות

כמה דקות אחרי והרבה התפתלויות וציחקוקים וניסיונות למשא ומתן מצידי הוא מסביר לי שזה רק ביטוי, שלא התכוון לפשוטו כמשמעו. 

שהתחת שלי לא באמת בסכנה

עדיין

צוחק עליי שאני ככה נלחצת, נהנה להלחיץ. 

אני לא בכושר אמרתי לו

מהרבה בחינות

צריכה זמן ותירגול ואימונים

נראה שיש לו סבלנות

גם זה מפתיע אותי

גם זה כמו הרבה דברים אחרים. 

מנסה לשמור על סבלנות גם מצידי

מתרכזת בלא להתרכז

מתרכזת בלחזור לחיים

הגבול גבול שנחצה לפני כמה חודשים ומאז שוב ושוב עד שאני אפילו מעיזה להודות שאני אולי בעצם כן נהנית....אבל רק בתנאים מסויימים. 

כנראה, סיכוי סביר, כך מתוכנן... יצטרך להחצות שוב, גם איתו. אם התנאים ימצאו מתאימים. 

אני עדיין חוששת

אבל גם בזה לא מתרכזת

כבר כמעט מתורגלת. 

"הראש זה החלק הקל" הוא עונה כשאני מסבירה לו כמה אני מפחדת. 

אבל אני כבר לא חוששת ממנו. 

רק מעצמי.