ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדיוק מה שכתוב בתיאור:

".Bullshit makes the flowers grow, and that's beautiful"
לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 0:25

ואז, לפעמים, משהו ניצת. ככה פתאום 😄

יש שיר שהתחלתי לכתוב לפני שבועיים בערך. אני רוצה, רוצה, רוצה כל-כך לסיים אותו אבל משהו עדיין חסר.
המוזה חזרה אליי פתאום - זרימה חמה של הארה המתחילה בחזי ומתפשטת עד קצות אצבעותיי, וזה מרגיש נפלא. עוררות.
מאיפה באות העליות והירידות, אני לא רוצה לדעת. כל יום מדאיגה אותי המחשבה שלעולם לא אכתוב שוב, אבל זו אף-פעם לא האמת - נראה לי שהחשש עצמו מזין אותי איכשהו.
ואז, לפעמים, משהו ניצת. הרעיון מתחיל להיבנות, ובין אם עכשיו או עוד זמן מה, אני אפסל מהרעיון דבר מוחשי.
אצלי זאת כתיבה.
אני רוצה גם תווים לפסל, וזה עוד יגיע.
בינתיים... בינתיים אני אתמוגג מכך שפעם נוספת גיליתי מחדש את יכולתי לכתוב.

עוד מעט.

אני מקווה שאהיה מרוצה 😄

" class="ng_url">


הלחן והנגינה היא של אולוור, המילים הן של ויליאם בלייק.
לפני 14 שנים. 9 ביוני 2010 בשעה 20:50

המוח שלי הוא כור גרעיני, וחסרים לי מוטות בקרה...

מזג אוויר מחורבן...

Oo

" class="ng_url">



[מוט זה בכלל בזכר?! ראש ארור! ארור!!!
AAAAAAAAARRRRRRRRRRRRRGGGGGGGGGGHHHHHHHHHHHHH]
לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 7:41

שני הפוסטים האחרונים נתנו לי רעיון ליצירה קטנה. משהו שישחרר ממני המון.

את הכותרות כבר שיניתי. יכול מאוד להיות שאני אשנה אותן שוב מאוחר יותר, אבל אלה מתאימות לי כרגע.

וזהו... נראה מה יקרה.

לפני 14 שנים. 2 ביוני 2010 בשעה 6:25

(את הזיכרונות האלה כתבתי עם Me and a Gun מתנגן ברקע, בלולאה.
הווידיאו הוא לא של גרסת האלבום שהקשבתי לה, ושלא הצלחתי למצוא באתר.)

" class="ng_url">



יום שישי שעבר השתכרתי כמו שלא השתכרתי כבר הרבה מאוד זמן.
בסוף הקאתי. זה לא קורה לי הרבה, אבל מסתבר שאני לא שותה כמו פעם.
לו יכולתי לראות את ההשתקפות שלי מבעד לרפש הסגול-אדום שבאסלה, מבעד לטשטוש של האלכוהול והדמעות, לו יכולתי אז בטח הייתי בוכה עוד יותר.

יש לי כמה דברים לבכות עליהם. החיים שלי ממש לא נמצאים איפה שאני רוצה אותם כרגע.
והבכי משחרר, אז אני מרשה לעצמי... 😄
לא מתוך רחמים עצמיים, אלא מתוך עצב, וכעס, ועוד כעס, ועוד כעס. כעס על עצמי ועל העולם, בעיקר.
על חוסר שיתוף הפעולה בינינו.
אז אני מרשה לעצמי. גם ככה אני לא בוכה הרבה. פיזית, לא יוצא לי. נתקע. לעזאזל איתו, הוא נתקע.



מעולם לא נאנסתי. באמת שלא.
לא קרה לי מקרה שאדם שפוי היה מגדיר כאונס. מצד שני, שפיות אף-פעם לא הייתה הצד החזק שלי... אולי יש שם קשר...

גיל 16. מערכת יחסים ראשונה. מערכת יחסים חמה. הכל בסדר, באמת. אין אהבה, אבל יש חום, ונועם, וחיוכים כנים.
ארבעה חודשים של קשר. בעיקר דיבורים. ישובים שונים, אז קשה להיפגש. ניחא. המון טלפון ומסנג'ר 😄
באותם מקרים נדירים שיוצא לנו להיפגש, נהנים. אפינו עוגה. 😄 וסקס. סקס יבש, כי יש זמן וסבלנות. עוד לא יצא לי לגמור. נהנים. 😄
אחת הפגישות. הפעם אצלי. היום עבר מעולה. אין על המשפחה שלי, והכלבה שלי עוד הייתה אז גורה 😄
הגיע הלילה. אנחנו בחדר שלי. הכל שקט. הכל בסדר. באמת בסדר... במיטה... נגיעות... הכל נעים. הכל אמור להיות בסדר...
נגיעות. נעים... התחתון שלי יורד. נעים... ירידה... נדמה לי שהיה נעים... לא, היה נעים. גם עכשיו להיזכר בזה די נעים.
לשון. התפתלתי. וגמרתי.
ומשהו בתוכי קרס באותו רגע.
ראיתי כלום.
משום מקום, I felt violated.
הסתובבתי.
בהיתי. בכלום. בשתיקה. והרגשתי ...
"נראה כאילו אנסתי אותך."
אולי הנוסח היה שונה, אין לי מושג כיום. זה רע?
איך מעבירים את הבלבול, והכאב, והסליחה שהיו באמירה הזאת? שום דבר לא הצדיק את מה שעברנו באותו לילה.
פניתי לקיר, ונרדמתי...
בבוקר למחרת בקושי דיברנו. חודשיים לא דיברנו. בתום החודשיים, שיחה קצרה סיכמה את מה שכבר היה ידוע לנו וברור.
נפרדנו, כמובן.

זאת לא הייתה הפעם האחרונה שלילה כמו ההוא עבר עלי, כי בגיל 20-21 קרה לי שוב דבר דומה. בדרכים יותר גרוע, בדרכים אולי פחות.
היה לי סקס טוב יותר בחיי, אבל כמעט תמיד טעון רגשית בטירוף, ולעיתים קרובות ממש לא על הצד הטוב.
"לא על הצד הטוב" במובן זה או אחר. לפעמים לקחו לי כמה חודשים להבין מה היה דפוק שם-
להבין כמה הסקס, או היחסים, או אין לי שמץ מה דפק לי את השכל.
גם היה לי סקס טוב מאז, בערך, אבל מעט מאוד ממנו.
על הבתולין שלי שמרתי מאז. חצי מתוך רצון כן וחיוך, וחצי מתוך פחד תהומי שאם סקס אוראלי יכול להעביר אותי חרא, אז סקס מלא יכול להרוס אותי וזהו.
הראש שלי צועק לי שזה נכון.

את הסיפור הזה כבר סיפרתי בעבר. הוא אף-פעם לא נשמע לי יותר הגיוני. אולי זאת אומרת שאין, ולא תהיה, סגירת מעגל?


יצאתי מיום שישי עם מספר טלפון.
אין לי מושג אם כדאי לי להתקשר.
אין לי מושג מה להגיד, בטח שלא אחרי המחזה שנתתי. לפני, בזמן ואחרי האסלה, זאת אומרת...
אין לי מושג אם יש טעם להשקיע מעצמי.
אין לי מושג אם אני אדע איך.

חזרנו באותה המונית.
לחדר שלי נכנסתי לבד.
לא זכור לי הרגע בו נרדמתי.
בבוקר סיפרו לי שעשיתי הרבה מאוד רעש. נדמה לי שזאת הייתה המוזיקה.
לפחות כשהערתי את השכנים היה כבר בוקר.
מוקדם, אבל בוקר.
לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 19:29

אני במצברוח קצת ריגשי (במלעיל).

הנה שיר שמתחבר לי לריגשי הזה, ואולי גרם לו (השיר לא יתאים לכל זוג אוזניים 😄 ):

" class="ng_url">



מסתבר שיש לו קשר למשהו שכתב קארל יונג. את זה אני אקרא אחר-כך, ונראה מה אני אחשוב...

בכל מקרה...

זהו.

קצת ריגשי.
מוזיקה עושה לי את זה.
ואז אין לי מושג אם עוד משהו גרר את הריגשי הזה, והוא נשאר קצת מיותם.
קצת חסר פיתרון.
כרגע, קצת כואב בלי לדעת מה לעשות עם זה.
אז ממשיכים להקשיב לשיר, שוב, ושוב, ושוב...

בלי תגובות בבקשה.
לפני 14 שנים. 27 במאי 2010 בשעה 2:11

איבדתי הרבה מאוד שעות שינה בזמן האחרון...

אתמול הנחתי את הראש לרגע, ונרדמתי בסביבות שבע בערב...

התעוררתי בסביבות אחד וחצי בבוקר...

ככה לא משלימים שעות שינה... -_-

אני כל-כך רוצה להירדם שוב...

מקווה שאצליח...

לילה טוב...

" class="ng_url">

לפני 14 שנים. 26 במאי 2010 בשעה 7:56

מה זה ומאיפה נפל עלי המצברוח הזה?! זאת סיבה לדאגה...? 😄

" class="ng_url">

לפני 14 שנים. 26 במאי 2010 בשעה 4:29

אני - רוצה - סשן!
גררררררר... 😄

" class="ng_url">



So set your mind on fire
And burn all bridges down
Ashes are left behind to lead you
Further underground

From this void of confusion
Into a sphere of light
Hypnotic great illusion
Keeps this bitter world outside

Nothing here to break you now as Eden becomes real
Nothing that can take away the pleasures that you feel
Orgies between ruins on the treasures of desire
Offered as a gift from god now as your time of suffering expired

Mind On Fire

To set your mind on fire
Brings total liberty
And as your soul burns
You'll awake in purest fantasy

And all those haunting demons
That live inside your head
Fade in this shining freedom
Where the angels fear to tread

Voices getting clearer now can you hear them call
Voices from a higher place mystifying all
Voices will not disappear in this souls empire
Voices of transgression ancient opium to take you higher

Mind On Fire

Holy drug of kings and queens
Like a cancer on the face of desire
For reality is not what it seems
And the rules were written down by a liar
לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 3:24

שעות השינה שלי התהפכו, אז אני עכשיו בכלל למיטה 😄

" class="ng_url">



למישהו יש פרשנות סבירה לשיר הזה?
אני אישית ויתרתי 😄
She walk my way to fee
And I grut my teeth
It's more like hundred milo
And I know more me
But you can make my teeth growl
You can make my underwell
It's a big dark world now
It's a big dark Hell
Los sitar watch out for your tails
Like of course a timely man
Like a hog dance
Like a pig dare
Mind warp deceptor wan

Wait a minute I caught defouled
And I felt it groan
She meant to hold the bar down
And she cleaned my nose
I look so peaceful
And I look so underwell
I ain't got no mouthfull
I ain't got no tail
You look like such a worldy man
Like a sinner tossed on the wind
Like a hotel
Like a piston
Like a well old man a wan

Rock sides supports them would you wail
Like a tosser timely man
Like a hard descend
Like a cyst stone
Like a well worn dance stone why
לפני 14 שנים. 8 במאי 2010 בשעה 16:25

טוב, המחשב של ההורים רץ שוב 😄

בסוף לא חיברתי שום דבר למחשב שלי, בעיקר כדי לחסוך מעצמי את הסיכון של להעביר אליו את מה שעשוי להיות וירוס.
אבל נראה שהבנתי איך לחבר את הכונן הקשיח, אז הידע נרכש בכל מקרה 😄
מה שעשיתי במקום הוא להשתמש ב-live CD, משמע דיסק עם מערכת הפעלה שלמה שלא דורשת התקנה (אפשרות שלא ממש ידעתי עליה לפני אתמול 😄 ), כדי להשיג גישה ל- \:C ולגבות את כל מה שהיה לגבות. אחרי זה הרצתי פורמט והתקנתי מחדש את Windows.

אז למדתי כמה דברים 😄

תודה astaro, למרות שכל הצורך להתעסק בג'אמפרים נעקף בסוף 😄



אז זהו - המחשב שלי הוא *שלי* שוב! 😱
אבל אחרי יומיים של שינה ממש לא משהו, לא נראה לי שיש לי כוח להמשיך לחשוב היום...
אז זה לא עוזר לי כרגע יותר מדי... 😄


לכל מקרה, שיהיה לכולנו שבוע טוב... :)