היו היה נסיך
מגיל אפס חינכו אותו איך לשלוט, והוא למד טוב.
הוא למד אסרטגיה ואיך להנהיג את הצבא במלחמה.
הוא למד איך לתכנן ערים כדי לגרום לשגשוג כלכלי.
הוא למד פוליטיקה ודיפלומטיקה ואיך לשמור על קשר טוב עם השכנים.
הוא למד איך לשפוט בסכסוכים בין נתינים בחוכמה וצדק.
והוא למד איך להעניש את הפושעים ולשמור על השלום.
אבל רק דבר אחד לא למדו אותו:
כיצד למצוא לעצמו בת זוג.
צריך להבין שבאותה תקופה כמו בכל משפחות האצולה היה נהוג שהמלך מתחתן עם מלכה מסיבות פוליטיות, אבל מוצא אהבה ותשוקה עם המאהבות שלו.
אבל הנסיך שלנו חשב שזה טיפשי.
"אם כבר אני צריך לבלות איתה את כל החיים שלי, לא עדיף שזו תהיה מישהי שאני אוהב?"
הוא שאל.
הבעיה היא, שלהבדיל מהאגדות, אין מדריך איך למצוא נסיכות אמיתיות.
לא כל גופה שאתה מנשק תהפוך לשלגיה או ליפיפיה הנרדמת.
ולא כל זרה שמגיעה אליך הביתה באמצע הסופה תרגיש את העדשה מתחת למאה המזרנים.
וכך, הוא בילה שנים רבות בבילוי עם משרתות ובנות אצולה ממעמד נמוך, אבל תמיד הרגיש שחסר לו משהו.
מישהי שלא רק תפתח רגליים ותתן לו לעשות בה כרצונה.
אלא מישהי שתהיה עזר כנגדו.
שתגרום לו לההיות מלך טוב יותר כשהזמן יגיע.
מישהי שתחשוב איתו על בעיות בממלכה כשיש צורך בכך.
מישהי שתהיה האהבה הגדולה שלו אבל גם האוייבת הגדולה שלו בו זמנית ותמיד תדאג להשאיר אותו עירני.
כשהוא היה מספר על זה לאנשים, רובם לא הבינו.
איך מישהי יכולה לההיות אהבה גדולה ואוייבת גדולה בו זמנית?
איך מישהי יכולה לההיות מלכה ושפחה בו זמנית?
איך מישהי יכולה לההיות גם המדונה וגם הזונה?
הוא כבר כמעט התייאש בעצמו, וכבר חיזר אחרי מלכה מדונה שכזו..חיזור שכמעט הביא אותם תחת החופה.
כאשר ברגע האחרון הוא התעורר והבין שהוא לא יכול להתפשר על הרצון הזה שלו. רצון שליוה אותו כל החיים.
ואז, בשיא היאוש, בזמן שהוא בא לבקר נערה שפחה שהוא חשב להפוך למאהבת הוא פגש מישהי חדשה.
היא נראתה כמו שפחה כמו שאר השפחות, והיא בהחליט הציגה את עצמה ככזו. אבל הוא מייד הבחין שיש בה משהו מעבר.
היא הייתה משכילה יותר, חכמה יותר, אצילית יותר, והיה בה חוזק פנימי יותר מכל מה שהוא ראה בכל משרתת אחרת.
האם יתכן שיש בה משהו מעבר? אולי היא צאצאית לשושלת אצולה אבודה? אולי הוטל עליה כישוף?
זה מאד בילבל וריגש אותו.
היא כמובן הכחישה, אבל שפחות אמיתיות (והוא היה עם כמה) לא עושות הדברים שהיא עשתה. לא משאירות את הרושם שהיא השאירה.
ועכשיו?
עכשיו הנסיך שלנו עדיין סקרן, הוא הולך לפגוש אותה שוב מחר ומקווה להצליח להבין את הסיפור.
אני מאחל לו בהצלחה
ואתם?
לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 7:16