שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבתי את מי שהיית

לפני 8 שנים. 22 בינואר 2016 בשעה 16:03

זה קשה, כל העניין הזה של השליטה.  אנחנו לא תמיד מתואמים. 

כל פגישה אני מנסה לנחש מי יעמוד מולי,  אדוני או החבר הכי טוב שלי.  ועד רגע הפגישה עצמו אני לא יודעת עם מי מכם אני רוצה לבלות את הערב.  

לפעמים אתה צריך חבר, וכל מה שאני יכולה לתת לך זה מבט מלא הערצה.  לפעמים אתה רוצה אותי על ארבע,  ולי זה נראה כל כך ביזארי ולא במקום.  לפעמים אנחנו פשוט יושבים על בירה ומדברים על כל דבר בעולם,  וזה נפלא. 

ורק לפעמים, לעיתים כל כך נדירות אני יושבת לרגליך ומסתכלת על הילת הכוח המקיפה אותך,  ואתה מלטף את ראשי ברכות מגננתית כמעט,  שאני הרגילה לא היתה מוכנה לסבול.  ואז האקשן מתחיל.  וזה הרגעים הכי חזקים שלנו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י