היום אני אוהבת אותך יותר מאי פעם. יותר, מאשר אי פעם אהבתי גבר, אפילו שאתה חלק מהחיים שלי זמן כל כך קצר.
מה שעשית עבורי היה... וואוו. ואני לא רוצה להיות הבחורה שקושרת רגש כל כך טהור כמו אהבה לדברים חומריים ומדדים של גודל ההשקעה וכמה החיים שלי קלים יותר איתך. ואני באמת לא.
פשוט הדרך שבה התנהלת בסיטואציה הכל כך קריטית הזו, האופן שבו הפכת את מה שהיה יכול להיות סאגה מתמשכת של יאוש למרטון, אמנם אינטנסיבי, של פחות מיממה. הצורה שבה לקחת פיקוד, זיהית צורך אמיתי שהיה לי ביד המכוונת שלך, והדרך שבה עדיין המחשבות שלך עסוקות בי, ובאיך תסב לי יותר אושר ונחת.
ונכון, התוצאה היא שבזכותך החיים שלי קלים ונעימים יותר, במיוחד עכשיו. וכל דבר עכשיו יזכיר לי, ממש ויזואלית, כמה אני חייבת לך, כמה אני מעריכה אותך הרבה יותר ממה שאוכל להראות.
אבל הרגשות שלי תלויים בתכלס הרבה פחות ממה שהם תלויים במה שעומד מאחורי המעשים.
לראשונה ראיתי גבר כמוך. ואני יודעת שכבר אמרתי את זה בהקשרים אחרים, אבל הפעם... וואוו.
אני לא יודעת מה עשיתי בחיים שזכיתי בך.