תשוקה שהתעוררה בי איתך, ומעולם לא באה לידי ביטוי עם אף אחד לפניך, זו התשוקה למצוץ.
תמיד הייתי מעניקה מין אוראלי ברצון, תמיד הייתי מצליחה להוציא תגובות מתפעלות, ומבחינתי זה היה משיג את המטרה.
עכשיו, אני עדיין צריכה את התגובות החיוביות. כמובן שעם הזמן הפליאה פינתה את מקומה לשביעות רצון. אבל אני כבר לא נמשכת למטה בשביל התגובות. אני חושקת בזין שלך בפה שלי. כל הזמן. בצורה לא הגיונית וגובלת בטירוף, אני רק רוצה להתאבד על הזין שלך בכל רגע נתון.
אתה כבר מתייחס לזה כמטרד. כמה אפשר? ואני מבינה ומנסה להחזיק את עצמי בזמן שאתה משחק במחשב, בזמן שאנחנו רואים סרט, בזמן שאתה ישן... בזמן שאתה ישן זה הכי קשה, כי פעם אהבת שאני מעירה אותך ככה ועכשיו מאסת בי ובפה המרייר שלי מתלבש עליך מתוך שינה. אז אני מתאפקת בשאריות כוח הרצון הפצפון שלי, מנסה להזכיר לעצמי שזה אמור להיות בשבילך, לא בשבילי.
ואז אתה מתמתח ואומר "נשאר לי מעט מאוד זמן, בואי אלי" ולמרות שאני צמודה אליך אני ישר מבינה מה הכוונה, זוחלת מתחת לשמיכה וסוף סוף מכניסה לפה את הזין המיוחל. אני צריכה למצוץ כל הזמן, כמו עלוקה, רק במקום דם אני שותה זרע.
איזה מזל שפגשתי אותך, ואיפשרת לכל הסטיות המוסתרות שלי לצאת לאויר העולם. אני עוד אתחיל להאמין שאני ראויה ליחס שאני מקבלת ממך. מי מאיתנו יהיה הראשון להפוך למפלצת אגו?