כמו שלא תתחיל לסטור לי במהלך התנהלות שגרתית בלי הכנה מוקדמת, ככה אל תצחק על החולשות שלי כשאני על הברכיים מולך עם השטות המגוכחת הזו על הרגל שקניתי כי זה חמוד ממש.
בעצם, אפילו אם אי פעם יראה לך לגיטימי להתחיל לסטור לי באמצע התנהלות שגרתית ונילית, עדיין אל תעיז לעולם לצחוק עלי ועל דברים שיכולים להציק לי בזמן סשן. אף פעם. לעולם.
אלא אם נמאס לך מההתמסרות שלי ואתה רוצה משחקי שליטה ברמת הדאנג'ן.
זהו.
איך הצלחתי להדחיק את זה באותו הערב? למה לעזזל זה עלה היום? וכמה טראומטי זה היה באותו הרגע שאשקרה הדחקתי את זה עד שטריגר שטותי לא הקפיץ לי את החוויה הנוראית הזו. אין לך מושג מה זה להיות בצד שלי, כמה המקום הזה מרגיש טוב ועוטף, וכמה אני פגיעה באותו הרגע.
חבל שזה עלה רטרואקטיבית ולא באותו הרגע. אולי אם היית רואה איך אני מתפרקת עכשיו, כמעט חודש אחרי, לבד, הייתי יכולה להיות בטוחה שהמחזה חרוט בזכרונך ויעמוד מול עיניך כל פעם שתפתח את הפה להגיד משהו.
וזה כזו שטות בסך הכל שאני מתביישת בעצמי וברגשות שלי ובחולשה הזו מולך. זה מוציא אותי כזו נקבה גנרית ורגשנית.
רק שהפעם זה לא קטע של נקבות, זה קטע של נשלטות, מה שהופך את זה לקצת יותר רציני והרבה יותר פוגע
