עוברים עלי דברים. כשאני חושבת על זה, תמיד עובר עלי משהו.
גם עליך עוברת תקופה קשה. אני יודעת ומנסה לא לשפוט. אבל לראשונה - קשה לי איתך. לראשונה אתה עושה לי רע.
באת אלי לשבוע שלם, בתנאי שאני לא אציק, אמרת שאין לך מצב רוח לשלוט, והבנתי ולא הצקתי. עד שבאת אלי אומרת שאני לא עושה עם עצמי כלום, מצב הרוח שלי מעצבן אותך, ואם זה ימשיך ככה אז תזרוק אותי.
לא במילים האלה, כמובן. אבל זה מה ששמעתי.
ומה אתה חושב שיקרה אחרי שאמרת את זה? איך זה ישפיע ל מצב הרוח שלי????
למחרת דיברנו בטלפון, ואמרת שנמאס לך שאני נותנת לך כל מה שאתה מבקש, ושאני לא מאתגרת אותך מספיק. סיריאסלי? זו הביקורת הכי מגוחכת ששמעתי בחיי. אני יודעת שאני טובה מדי לאנשים וסלפלס מדי. זו תכונה שלילית שמקשה עליי לחיות את חיי שלי, לא משהו שאמור להפריע לבן זוגי שמקבל את כל הטוב הזה.
ואתה מחליף את דעתך למה אני צריכה להיות 2000 פעם ביום. ואני מרוסקת מחוסר שביעות הרצון התמידית שלך לא משנה כמה אני מתאמצת, ואני כבר לא יודעת אם יש טעם להתאמץ.
ואתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, או לפחות היית עד החודש האחרון. ואני מתה לדעת אם זה בגלל שעוברת על שנינו תקופה, או כשההאנימון פייז נגמר גילית מי אני באמת והחלטת לנסות לתקן דווקא את מה שלא שבור בי. כשכל מה שרציתי היה חיבוק וחיזוק קיבלתי ממך איום. במקום שתהיה המקום הבטוח שלי הםכת לעוד סיבה לחרדה.
ואתמול היית מקסים. כן. אבל אני לא מצליחה לזרוק את זה מהראש ולהתמסר למקסימות שלך.
ונתראה במסיבה בחיפה. עד אז יש לי זמן להחליט אם אני רוצה להשאר עם הבן אדם שאני כל כך אוהבת, או לעזוב את הבן אדם שעושה לי ככ רע
P.s.
אני באמת טובה מדי כנראה. עשיתי ביום שלישי משהו שרצית לקבל ממני ממש ממש מזמן, אבל לא היית במצב הרוח המתאים. וידעתי את זה וזו אשמתי ואני לא מפילה על השולט את כל האחריות. אבל ידעת בכמה כוחות נפשיים זה עולה לי לפי איך שדברים כאלה שברו אותי לפני זה. וציפיתי ממך לפידבק חיובי. שבסוף נאלצתי לסחוט ממך בשאלה הפטאטית "אתה מרוצה ממני?"
אחרי יומיים התלוננת שאני נותנת לך הכל בלי שתתאמץ. ואתה עוד לא יודע, וזה בטח לא היה המקום המתאים להגיד את זה, אבל אתה תאלץ להתאמץ מאוד בשביל להוריד אותי שוב על הברכיים מולך. לא כעונש, מי אני שהעניש את אדוני? פשוט אני עצמי לא רוצה לחוות שוב את ההשפלה והריקנות שבשבירת גבולות שמסתבר שאף אחד לא היה צריך שאשבור באמת...
