לפני 8 שנים. 26 באוגוסט 2016 בשעה 9:51
כשהיאוש מציף אותי, אני פותחת את הספר הזה.
הספר שהיינו צריכים לקרוא ביחד.
וקוראת בו. ובוכה.
והבכי לא מקל עלי. אך כשאדם זר, שאפילו את שמו איני יודעת, מצליח לפרוט על מיתרי הכאב, הפחד והיאוש שלי, אני מרגישה קצת פחות בודדה.
כאילו אני לא פגם בייצור, אני פשוט מפס אחר.