אדוני התמרמר פעם שאני בעיקר פורקת נגטיב בבלוג, שרובו מתרחש בראש שלי והוא מגלה עליו בכלל בדיליי של כמה חודשים.
ואכן, אם הפרופיל שלי לא היה אנונימי כנראה היו צולבים אותו בסמטא אפלהעל ההתעללות הקשה שהוא מעביר אותי.
אבל זה לא המצב. אני די קורבן מיסודי! אני שונאת כל פרט בגופי ובאישיותצשלי. אני משווה את עצמי ללא הרף לנשים שהיו לו לפני. הוא מעולם לא התפשר על פחות מהבחורה הכי יפה, הכי חיובית והכי אהובה בסביבה שלה.
ואני לנצח מרגישה פשרה, ואין שום דבר בעולם שהוא יכול לעשות כדי לשנות את זה.
בחלומות שלי יש מוטיב חוזר, או שאקסיות שלו מעוניינות בו בחזרה, ואני מבינה שהפסדתי ואין דבר שאוכל לעשות כדי להשאיר אותו לצידי. או השהוא עצמו מעוניין במישהי אחרת ואין דבר שאוכל להוסיף על מה שאני כבר עושה עבורו כדי להחזיר את העניין שלו בי.
אבל את אותם החלומות אני חולמת כשאני ישנה בכירבול איתו, האחרון בכלל בא בסופו של ערב מושלם בכל קנה מידה אפשרי, שהתעלה אפילו על כל התקופה האחרונה, שהיתה מדהימה. אני אוהבת יותר מאי פעם, ומרגישה יותר מאי פעם את הדאגה שלו.
אז כן, אני קורבן להתעללות רגשית. ואני גם הסדיסט חולה הדם שמעביר אותי את זה. והוא? מושלם. ומדהים אפילו יותר כי הוא יכול ללכת בכל רגע של חולשה ספק או שבירה שלי. אבל במקם זה חוזר בפעם המיליון "את מדהימה והכי טובה ואני לא צריך אף אחת אחרת" ובפעם המיליון אני נושמת לרווחה ומאמינה לו. עד הפעם הבאה
