יש 2 גברים בחיים שלי.
אתה האמיתי, בשר ודם, סדיסט במידה, שולט בחסד, מעט נכה רגשית, לפעמים מאבד את זה, אבל בעיקר האהוב שלי שדואג לי ומשקיע ומפנק. הגבר שמעולם לא אמר לי "לא". כל כך נדיר שאני מבקשת משהו, אבל כשזה קורה, אני כמעט בטוחה שהתשובה תהיה "אם זה מה שיעשה לך טוב"
ויש אותך בראש שלי. בסיוטים שלי. בחרדות שלי. בשיחות הפנימיות שאני מנהלת "איתך" לפני שינה. בן אדם אנוכי, מניפולטיבי, נהנתן שדומה לך כמו שהג'וקר דומה לליצן רפואי. השתקפות עקומה שלך עם זום אין על כל החסרונות שלך.
אתה בקשר חיובי עם נשים שלא הצליחה איתן מערכת יחסים, כי אתה מכבד נשים ומעריך את בן האדם שבהם גם אם כבני זוג לא התאמתם.
הוא מצד אחד משווה אותי לנשים הנפלאות האלה בהשוואה שאני תמיד מפסידה בה, ומצד שני לא מסוגל להתמסר בקשר והולך לזרוק אותי כל רגע.
אתה בכל רגע נתון עובד על עצמך, מפתח תחביבים, עושה ספורט, אוכל בריא, לומד. ודוחף אותי להתקדם גם כן, שנתקדם ביחד
הוא מבקר כל צעד שלי. שום דבר שאני עושה לא טוב מספיק בשבילו. הוא הולך לזרוק אותי.
אתה כותב לי "את מתקדמת נהדר בחדר הכושר! עוד חודשיים תהיי פצצת על ולא תזהי את עצמך! אני כל כך גאה בך!"
הוא עומד מאחורי על ההליכון ולוחש "את שמנה ומכוערת אבל אם תתמידי אולי תפסיקי להתחטב לפני שאני אתייאש ממך סופית"
אתה מתעקש שאני לא אתן ליאוש ורגשות שליליים להכתיב את סדר היום שלי, וגורם לי להתמיד העשייה חיובית, או לכל הפחות למלא את הזמן שלי כדי לא להתמרמר
הוא צועק "את בכיינית ועצלנית, את מגעילה אותי"
אתה אומר שלא נתראה שבועיים כי אתה צריך לעבוד, וללמוד למבחן כדי לסיים את התואר.
הוא אומר שנמאס לו ממני והוא צריך זמן לנוח ולחשוב מחדש אם הוא צריך את הקשר הזה.
אתה אומר שהיית רוצה לעבוד על התנהגות בעייתית של הכלבה שלי, כי בקרוב נגור ביחד וחשוב לך שהיא תהיה בסדר. ואז מעלה לפייסבוק סרטון חמוד שלה.
הוא אומר שהוא שונא את הכלבה שלי, וגם אותי, כי אנחנו כמעט זהות באופי.
אתה הגעת אלי חמש דקות אחרי שכתבתי לך שאני עצובה (ביום שבו נכתב הפוסט האחרון). כשאתה גר שעתיים נסיעה ממני. כלומר כשכתבתי שאני עצובה כבר היית בדרך אלי, כי אתה כל כך מרגיש אותי והתגעגעת.
אתה בנית לי מגירה במו ידיך, וקנית לי מכסה לפתח הניקוז של המקלחון, והתקנת מזגן בדירה שאתה לא מתכנן לגור בה בשום שלב.
אתה חיבקת אותי כשבכיתי בהיסטוריה כי הכדורים הפסיכיאטרים שלי פגו תוקף (מסתבר הרבה לפני שהכרתי אותך) ואמרת שמעכשיו אתה תאזן אותי ולא תיתן לי ליפול לקיצוניות.
אתה מקפיד להתקשר כל לילה לאחל לילה טוב, גם כשאני נרדמת מול פרק.
אתה כבר חצי שנה בוחר בי כל יום מחדש למרות החרדות שלי שמרעילות את הקשר שלנו.
ואני מצטערת שהלבשתי על החרדות את הדמות שלך, זה לא מגיע לך בשום צורה, אם כי זה מראה די טוב איזה חלק משמעותי אתה תופס בחיי.
ועכשיו, כשהצלחתי סוף סוף להבין את זה (ואיך זה לא קרה עד עכשיו??) אני אוכל לתת לך את האמון שמגיע לך, ולתת לעצמי להינות ממך בצורה מלאה.
אתה עדיין עושה המון שיט, אבל אתה לא הוא.
וזהו
