לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקיאה את הכאב

החיים הם קפיצה ארוכה מכוס לקבר
לפני 3 שנים. 15 ביוני 2020 בשעה 5:49

בוקר.

הולכת ברחוב.

טלפון ביד, אוזניות.

זה נראה שאני שקועה באזנה.

וזה נכון, אני מקשיבה למחשבות ולשקט באוזניות...

 

 

 


דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד כתבת מכתבים של אהבה
כמו שהיית מחבק נשאר איתי ולא בורח
היית בא מביא לי פרח
דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך
דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך
תחבק אותי חזק ואל תרפה
ימים קשים עוברים
אני נופלת מהכובד על כתפי
אני נופלת מהכובד על כתפי
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך
פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י