|
|
|
פסיעותיה נקשו
בזו אחר זו
ונשימתה
הקצובה
השתלבה בקול
עקביה הקצובים
עסיסיותה ניבטה
בכל איבריה המלאים והדשנים
ושפע מבטים נשלחו אליה
מכל עבר
היא דקדקה
בפסיעותיה
השפילה עיניה
לשיפעת הודה
ולגמה בהנאה
את המבטים
היא פסעה בין השבילים
ונעלמה מעין רואים
אך יפעת הודה
המשיכה להלום
בלבבות בלהט תשוקה
ועיניהם כמו ננטעו
אל האופק בו היא צעדה
המחשבות שבתוך הגשם
לא נרטבות ולא מתקררות
מהלכות הן בין הטיפות
ומכתיבות קצב מיוחד
לתנועת הדמיון
הנוקשת בחלוני לב
תמונה אחת שווה
אלף מילים
ויש מילה אחת
המציירת אלף
תמונות בראש
מילה אחת אשר
מותירה חותמה
צובעת רגעים
בגוונים רבים ושונים
השעות הקטנות של הלילה
הן השעות הגדולות
של המחשבות הנרקמות
ונשזרות בתוך תכונת השקט
של הלילה
מה שעשוי להצטייר בדמיון בשלילה מיידית,
בחיוב מוחלט, או בהיסוס גמור
במציאות הדברים עשויים להיות אחרת
זהו כחה של המציאות
שלעיתים היא מהתלת בדמיון
והיא מעבר לכל חיזיון
ולעולם נדע איך עד שיהיה
המשקה נספג בגוף
נותן אותותיו
שנינו מעורפלים
גם המנגינה שברקע
התמזגה לתוך העירפול
הדיבור איטי אך רווי
בתשוקה באיזה חשק
שבו אנו מוצאים את עצמינו
מתערטלים ללא מנגנון
שהייה וללא מחסום
מתמכרים לנגיעת הלשונות
ולצביטות ונשיכות קלות
ופורטים על מיתרי העונג
בלהט כביר ואדיר
במגע חי ושוקק
ההנאות הגדולות
והרגעים היפים והנעימים
נעלמים ביעף,
ברגע קט מביטים והם אינם
והרצון לעוד נותר ככמיהה
והשתקקות החוזרת
ונוקשת בדלתי הלב
מסתבר שאותן ההנאות הגדולות
דווקא בגלל היעלמותם
הם כה מהנים
ונעימים
כך פתאום בתוך שיג ושיח משהו
הסיח את הדעת, עורר
איזה רטט שהצמיד
את מבטינו, והצית
בעירת חשקים
שיניי נגסו את שני
שדייך הדשנים שהיו
כמאכל טרף לרעבוני
וידיי חבקו בחוזקה
כל פלג בגופך בלשו
לכל פינת סתר
ולשוני גלשה אל ירכתי גופך
שוטטה בגן עדנך ליחכה אגם ערגתך
ואיברי הזקור חדר עמוק
לתוכך ושנינו נשזרנו ונכרכנו יחד
חבוקים ודבוקים
וקולות עונג פלחו את הדממה
הילכו קסם בגוף ובנשמה
במרחק הזמן
הדברים נראים אחרת
פורמים את התמימות
ששלטה באותם רגעים
במרחק הזמן
הדברים פושטים צורה
ולובשים צורה אחרת
העבר נמהל במרקם ההוה
הקורן באלומת אור
שנחזת להיות
נבונה ומפוכחת
ישרה ונוכחת
לפעמים עולה פוסט
שיש,בו לעורר השראה
ושולח את הזיכרון
לאיזו תקופה מיוחדת
או לאיזה רגע משכר
ומטריף חושים
כך באקראי משהו
מתעורר ומחייה רגעים
ומאיץ רצון למצא אפשרות
לשוב אל אותו רגע ולאותה
עוצמה שקורצת מבעד לשורות
המילים ומבעד לאשנבי הזיכרון
