יש דברים שמסיחים את הדעת
מניידים את המחשבה
למקומות אחרים
מה שצריך
לעשות מושהה לרגע ונעשה
באיטיות ולסירוגין כי המחשבה
משוטטת במרחבים אחרים
מייצרת סימולציות של
תרחישים ושל רגעים
יש דברים שמסיחים את הדעת
מניידים את המחשבה
למקומות אחרים
מה שצריך
לעשות מושהה לרגע ונעשה
באיטיות ולסירוגין כי המחשבה
משוטטת במרחבים אחרים
מייצרת סימולציות של
תרחישים ושל רגעים
העולם הפנימ דומה לתזמורת רבת
כלי נגינה
הכל רוגש במקצבים שונים
של תשוקות וכמיהות ושאר
הלכי רוח הזורמים בתנועה
שוקקת של רצונות ומחשבות
ברצא ושוב
החלומות אינן אותות משמיים
אלא הן תוצר של כל מערך
המחשבות והרגשות שהדמיון
מתרגם לתמונות כבסרט נע
לא בכדי החלום רק מופיע בעת השינה
בנפול תרדמה על האדם
כי בזמן העירות השכל וההכרה
אינם מאפשרים לדמיון
לשטות בהיגיון
אם כי יש חלומות שמתגשמים
אולם הם כבולים לסד של המציאות
החיים רצופים בתנועה מתמדת של תמורות ושינויים לחיוב או לשלילה.
לא תמיד אפשר לברך על המוגמר ולהיות שאננים כי ההפתעות אינן בהכרח צפויות וידועות
"תחומיו של העולם הזה משתנים ללא הרף-בין יום ללילה,בין אושר לצער, בין אהבה לשינאה,ובין החיים עצמם למוות" (מייקל קוקס, פשר הלילה).
במצבי החיים השונים האדם מוצא את עצמו משמש בכמה תפקידים שונים הדומים למתרחש בעולם הקולנוע
יש מצבים שהאדם ממלא את תפקיד הבמאי
הוא המתכנן ועורך את מהלכם של הדברים ומשיג שליטה מלאה בדברים ומתוך כך הוא מפלס דרכו בדרכי החיים
ויש מצבים שמפתיעים את האדם ובעת כזו האדם נדרש להיות כשחקן שעליו לתמרן בתוך הסיטואציות השונות אליהן הוא נקלע
יש מקרים בהם האדם נעשה רק כצופה. הדרמה מתחוללת סביבו ואין באפשרותו לעשות דבר
אלא רק להמתין מתי להיחלץ מאותה סיטואציה.
בדיוק כאותו ענן החולף ומסתיר לרגע קט את השמש
המצבים השונים הללו יוצרים זירה פעילה של רגשות ותחושות שונות. לעיתים עמומות וכהות ולעיתים
בהירות ומאירות כמו מזג האוויר שפעם מעונן ופעם בהיר
המילים
כמו אטבים התופסים את הבגדים על חבל הכביסה כך המילים תופסות את המחשבות
ויש גם מילים צובטות כמו האטבים
על קצה הפיטמה
העבר קיים בזיכרון והעתיד מצוי במחשבה ורק ההווה קיים בפועל
אולם הוא חיש כהרף עין הופך לעבר
כמו זרימת מי הנהר שבכל רגע באה זרימה חדשה. וכך כל רגע מתהווה ונעשה חלק מחוליית העבר אך גם מהטוה נדבך למה שבא אחריו
כל אדם הוא עולם בפני עצמו
והבדלים רבים ושונים
בין איש לזולתו ואף על פי כן
יש מכנה משותף אחד שכולם חצובים
מאותה אבן אנושית
שבונה אותנו ממצבי חיים שונים
מכמיהות משאיפות שגם אם
הן שונות הן נובעות מאותו
משהו פנימי החבוי בלב
המבקש את הטוב עבור האדם
עצמו
"אנשים אינם מתרגשים בגלל הדברים עצמם,
אלא בגלל ההשקפות שלהם על הדברים"
כך אומר הפילוסוף היווני אפיקטטוס.
(הציטוט לקוח מספר ישר מהלב של אהרן בן זאב עמ' 88).
המסקנה היא: שנקודת המוצא המחשבתית מכתיבה
את היחס כלפי הדברים ובהתאם לכך היא משפיעה
על טיבן של התחושות והרגשות
אי אפשר להסביר מדוע אנו נמשכים לאותם דברים שאנו נמשכים ומשתוקקים אליהם
כל ההסברים המלומדים
הם בגדר אומדנות והשערות
הרצון טבעו שירצה וישתוקק
ואותם דברים הם
שמפעילים אותנו ומושכים כאבן המגנט