טעימות בהנף מקלדת

שעת לילה הכל שקט בחוץ

ורק בפנים משהו רועש ושוקק

זוהי התשוקה שבוערת

מציתה גחלי להט

ותמונות רצות בדמיון

מציירות רגע פראי

בלהט מגעים הנשטף

בפרצי חשקים

המעפיל עד שחקים

רכות ופראות
פשטות ומורכבות

 שזורים וארוגים
במכלול של דברים
ובמצבור של רשמים
המאיצים את חלקיקי
התשוקה הפורצת גדרים

ועולה בגבעולי חשקים

היא פוסעת לה בצעדים בטוחים

בחצאית קצרה המבליטים

את איבריה הדשנים ומלאים

ושופעים ביופי מרהיב עין

ולפתע משב רוח טילטל את חצאיתה

וחשף טפחיים מתחת למותניה

והיא נעמדה ואחזה בחצאייתה

הסוררת והאיטה צעדיה

באיזו אמבוילנטיות בין תחושת

העונג של משב הרוח המחולל

תחושה נעימה

בין בתרי איבריה 

לבין איזו מבוכה  שחשה לנוכח עיני הבריות

שעיניהן בלשו במבט מציצני

לחלקי גופה שצצו מבעד

לחצאית שהרוח ניערה אותה

 יש נקודת מבט  אישית הצפונה בעמקי לב והיא 

האמת הפנימית שמהדהדת בלב האדם

גם בשעה שכולם חושבים שהוא טועה הוא בעמקי נפשו חש ומרגיש
את צדקתו כעין דברי החכם: "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר'.
(משלי,יד,י).

אמת פנימית זו אינה נראית דרך עין הבשר
אלא דרך עין הלב והיא נצורה וגנוזה
בלב כל אדם ואדם באופן יחודי ובלעדי
"יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ" (משלי, ה,יז).

הגשם שטף את הכל

הסיר את כל שכבות האבק

מהעצים ומכל הסובב

והכל נראה רחוץ כמו לאחר מקלחת

החורף  עושה את צעדיו בקול רעמים

ובתפוזרת ממטרים

וברגע אחד הקיץאת הקץ על הקיץ

פריטי הלבוש משתנים

וגם שאר הדברים מקבלים

העדפות שונות

וגם על מסך הלב

איזו דמות  עולה

מלווה את  תהלוכת

המחשבות והמשאלות

הקמפוס רוגש ורוחש

בתנועה שוקקת של

סטודנטים סטודנטיות

מרצים ומרצות

יש שמתרגשים שזו

השנה הראשונה

ויש שמתרגשים

שזו השנה האחרונה

ויש שסתם כך נהנים

מכל ההמולה ומכל

האווירה  שמזמנת

מפגשים שנקטעו מכורח

הסגרים ולימודי הזום

ואף גם הזדמנויות חדשות

שצצות מבעד לחילופי מבטים

ולקול פעמי עקבים הנוקשים

במקצב רב רושם

ויש גם הרוכנים על הספרים

שוקדים על החומרים

מגלים את העולם

שבין השורות שמזמן

להם אתגר במשעולי

הדעת והחכמה

כשמביטים מרחוק

רואים את הדברים עם הנןף

שמסביבם 

וככל שמתקרבים אל

הדבר הוא נראה ברור יותר

אולם הנוף שמסביב אינו נראה

כמו זכוכית מגדלת

שממוקדת בנקודה מסויימת

הדברים שנכתבים והדברים שנשמעים
מקבלים את מובנם ואת משמעותם
בהתאם.למוסכמות הלשוניות
המקובלות

אולם לכל אדם יש פינה קטנה
בליבו ובה הדברים
מקבלים הבנה ומשמעות מיוחדת
המשתבצת במרקם ההוויה
של עולמו הפרטי והבלעדי

זהו לקסיקון פרטי הצפון

בחדרי ליבו ומחשבתו של האדם

השמש נצפנת בתוך.שמיכת עננים

ושמים נצבעים באפור

ורוח קלה מרחפת על פני

הארץ

כמו מנכיחה את חילופי

העונות

בשינויי מזג האוויר

וגם בשינוי ההעדפות

של הלכי הרוח והמחשבות

צלילי גיטרה והלמות תופים

ממלאים את החלל 

בעוצמה של מוסיקה

רבת דציבלים

קצב  פראי מחשמל

מרעיד כתלים

ודווקא מתוך אותו

רעש ועוצמה 

משהו בפנים נעשה

רגוע  ושקט