|
|
|
אירועים שונים מכתיבים את
הלכי הרוח והמחשבות ואת כל
מערך התחושות והרגשות
דברים שעולים לכותרות
לוכדים את תשומת הלב
מסיחים לרגע את המחשבה
מהשיגרה מעלים הרהור
על חידת הקיום והיקום
כיצד המקריות פוגשת
את הבני האדם
וחורצת את גורלם
לטוב ולרע
אצבעות תופפות עלי מקלדת
מפרות במעט את השקט של הלילה
ומחשבות שונות מתגנבות בין
המילים
ממלאות את הרגע במפלי
רצונות וחשקים שטבעו השקט
של הלילה מעניק להם
את חיותם
אומרים אדם לאדם זאב
ויש אומרים אדם לאדם מלאך
ויש גם שאומרים אדם לאדם אדם.
ורק השאלה מתחדדת אם כן מהו האדם?
האמת שהאדם מכיל בתוכו את כל
האפשרויות.
הוא יכול להתגלם בדמות השטן
ולעולל את הנורא והגרוע מכל
ובה בעת האדם יכול להשפיע טובה וברכה מרובה. הכל תלוי באופי של האדם
ובערכים המעצבים את העולם
הפנימי של האדם
לא משנה באיזה מישור האדם מצוי תמיד האופי והתכונות יכתיבו את צורת ההתנהלות
והן שיבטאו את הגילום שבו אם כאדם כמלאך
או כזאב
יום הכיפורים יצא ושוק ארבע מינים בתנועה ערנית
בארשת פנים רבת רושם בודקים את פיטמת האתרוג לוטפים ומהפכים אותו לכל כיוון, זכוכית מגדלת נשלפת ובנגיעות רכות
עוטפים את האתרוג לבחון את טיב חלקותו
בתוך כך בודקים באופן קפדני את אורכו של הלולב ואת חודו
מנסים סשן של ניענוע לבחון כיצד ראשי עליו
מגיבים לתנועת הניענוע
ואני תוהה ומשתאה, ושואל: האם זו בדיקת פיטמה הבאה כמשחק מקדים לפיטמה שבבית,או שזה משהו חלופי?
קפה של בוקר
מלווה את היקיצה
ומפיג אט אט
את רשמי התנומה
ובמרווח של הלגימות
קורא שורות מילים
שמשביחים את טעם
הקפה ונותנים כיוון
לתהלוכת המחשבות
בקשת סליחה
מלמדת על עובדת
היותינו בני אדם
ומפני כך אפשרות הטעות
היא בלתי נמנעת
יחד עם זאת דיקלומי סליחה
כמצוות אנשים מלומדה
ללא כוונה היא חסרת טעם
כי סליחה אינה תלויה בזמן
או בתאריך מסויים
היא צריכה לנבוע מהלב
ומתוך הכרה אמיתית
לפעמים יש כעין חוסר התאמה בין מה שמוחש לבין המורגש, ולבין המושכל. ולכן מה שרואים בעין לא תמיד מתיישב,עם מה שצוייר במחשבה, ואף גם לא תמיד מה שצוייר במחשבה מסוכרן עם מה שחשים ומרגישים
בסופו של עניין כולם נשלטים ע"י מלכה אחת
מלכה מהממת ומחשמלת שהיא כרוח סערה
מלכה ושמה תשוקה
בעוצמתה היא מחוללת תמורות ושינויים
היא זו שמעוררת את המאווים והיצרים
ומכתיבה את הלכי הרוח
ואת התנועה השוקקת של הכמיהה
והערגה העולים בגבעולי חשקים
יש כאלה שאנו נחשפים למיוחדות שבהם רק אחרי מותם.
ותחושה של החמצה צובטת בלב
על כך שלא
התוודענו אליהם קודם לכך
מסתבר שכדרכו של עולם
במהלך החיים לא תמיד
אנו נותנים דעתינו על
כל הסובב אותנו ורק בעת
חסרונם עומדים על טיבם
המיוחד
אנו יוצרים לנו נקודות התחלה ונקודות סיום
בתוך נהר הזמן, ואנו מציינים מועדי יציאת השנה והתחלת שנה חדשה.
יש לנו את ראש השנה המסורתי זה,שמתגפק כעת בפתח. ויש את ראש השנה האזרחי. וכך בכל דת ותרבות יש את המועדים והזמנים המיוחדים להם לציוני נקודות התחלה ונקודות סיום.
המכנה המשותף שכולם מצפים ומייחלים לקבל את פני העתיד באיחולים ובתקוות להגשמת משאלות הלב באופן הטוב ביותר
מי יתן ואותם מאויים תקוות ומשאלות לב יתקיימו לטובה ולברכה בכל עת ובכל זמן
