לפני 13 שנים. 11 בינואר 2011 בשעה 19:06
כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם
...כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה.
(ר. שפירא)
**
לפעמים זה מכה בי, דווקא בלב הכאוס והבנאליות של חיי. ואז הבליל המרכזי מתקהה, מתכהה, הופך לרקע, ובטכניקה פוסט-מודרנית - השוליים הופכים למרכז:
אני מגלה את חדוות החינוך מתוך מסדרונות צועקים ואת חדוות עצמי מתוך קלסר סטטיסטיקה עב- כרס.