לפני 13 שנים. 7 באוגוסט 2011 בשעה 18:27
"אבל משהו תקוע, תקוע עמוק בתוך הגרון..."
רבע מאה אני חיה מהשביעי לאוגוסט לשביעי באוגוסט. טוב, זה לא לגמרי נכון, אבל כשהוא מגיע, כל 364 הימים האחרים מצטמצמים למה שהספקתי בהם. כשהייתי קטנה לא הבנתי איך שאר העולם לא עוצר ביום הזה לרגע ומבין כמה הוא מיוחד.
ביום ההולדת ה-19 שלי כתבתי את זה בשירותים של בה"ד החינוך והנוער בצל ההתנתקות:
7.8.05
"7.8.70- סוף מלחמת ההתשה", אני קוראת בכתב העגול, תחת הכותרת "תאריכון אוגוסט". "מוזר", אני חושבת לעצמי, "מחלמת ההתשה האמיתית נולדה בדיוק שש-עשרה שנה אחרי, ועוד לא מראה סימני נסיגה.
זה היה לפני שש שנים בדיוק. אני מקווה שבעוד שש שנים בדיוק, מי שלא יקרא לי "דוקטור", יקרא לי "אמא".
