השלווה היא חזות הכול.

אתמול בערב אירחתי בביתי השקט במושב ידידה סאבית.

בחורה נחמדה, אולם ביטחון עצמי נמוך, ושומנים רבים.

משום מה, כאשר אני פוגש בבחורה שמנה, כל הרוע שבי יוצא.

מעין אפס כי ימלוך

אני חייב להצליף, לזיין בישבן, לדחוף את כל היד לתוך הכוס, לצעוק , לצרוח, להשתין על גופה

נכון שיש מילות קוד, אבל בלהט הסשן לא כל בחורה יודעת לומר את המילה הנכונה בזמן הכנון

בסוף הערב, כאשר שכבתי תשוש, עישנתי סיגריה פנתה אלייה הסאבית ואמרה :

מאסטר, ברשותך אני אכנס לשרותים להתפנות.

ואז מבלי משים אמרתי לה : לא בא בחשבון. תסתכלי על עצמך. את הרי פרה.
צאי החוצה, מאחור יש רפת קטנה עם כמה פרות. לכל תשתיני שם ביחד איתן.

לאחר שאמרתי זאת, פתאום ראיתי דמעה בעיניה. ולאחר מכן צביטה בלב. שלי .
ואז התעשתי ואמרתי : בצחוק, נסיכה . הבית שלי כולו לרשותך.

בלילה, אחרי שנסעה לביתה. הרגשתי רע. אבל ממש רע.
מכיוון שאין לי אומץ להתקשר ולהתנצל, אז פשוט אקווה שהיא קוראת את הבלוג כאן כדי שאוכל לומר : סליחה.