השלווה היא חזות הכול.

כבר מזמן לא מימשתי את הצד הסאבי שלי. היום אהיה.
בתקופה האחרונה שלטתי, גם בסשנים פרטיים, גם במשותפים, היום צפוי לי סשן
הפוך. אני מוצא את עצמי נהנה מהציפייה המתוקה, מתגעגע לסאב ספייס,
מתגעגע לכאב עצמו.
לא זוכר בדיוק מה היה הסשן האחרון שבו הייתי העבד שלה, אבל באחד מהם,
היא פירקה אותי. הביאה אותי עד דמעות, לא מעצב, מכאב.
היא לא נבהלה, גם אני לא, היא המשיכה. אני קיבלתי בהכנעה והכרת תודה, סוג של זיקוק, הזדכחות, טוהרה. לכאוב עד פירוק, בילבול חושים.
והיא המשיכה....
ומה יהיה היום ? כבר עבר כמה זמן. מצפה, מתגעגע, מתרגש.

הנה אני מגיע.