לפני 17 שנים. יום שני, 25 באוגוסט 2008 בשעה 20:23
חצות.
יושב על כוס תה וסיגריה
ומנסה למלמל את המחשבות החיוביות שגורו אור מנסה להטמיע בראשי
אני חזק, אני יפה, אני מוצלח, בחוורת נמשכות אליי, תודה על השפע, אני אוהב את עצמי, אני מרוצה מעצמי וכך הלאה והלאה.
מנסה להתרכז, אבל לא מצליח.
התסכול אוכל אותי מבפנים , בדיוק כמו במילים של טל :
הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר
ואז חוזר לדקלם את המילים של אור, כי בסופו של דבר הם אמורות לשחרר את הכעס
הלא כך ?